אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו עדים מאז תחילת המלחמה, אבל למעשה גם הרבה לפני, להשתוללות של תוכני הסתה ואנטישמיות ברשתות החברתיות. עכשיו, בכל האמור לתכנים אנטישמיים נעשית עבודה בסך הכול טובה. פונים לפלטפורמות ה-social השונות, מבקשים להסיר תכנים, וברוב המקרים או בחלק ניכר מהמקרים הבקשה נענית, גם אם זה לוקח זמן. זה לא מספיק טוב, זו איזושהי דרך.
כשמדברים על דיסאינפורמציה, כשמדברים על תוכני הסתה פרופר, כשמדברים על אנטי-ציוניות, שם קשה מאוד לקבל מענה מפלטפורמת ה-social. שם זה נתפס הרבה פעמים כאילו זה כבר עניין של נקיטת עמדה, בזמן שעדיין יש בעולם הזה עובדות מוצקות ועדיין יש שקרים ברורים.
אנחנו חייבים לעשות מה שאנחנו דורשים מהעולם. בזמן שבעולם יש חקיקה מתקדמת שמאפשרת הסרת תכנים לא ראויים, אנחנו כאן, במדינת ישראל – אין לנו את זה. אין לנו עדיין חוק ברור שמכוחו אפשר להסיר בקלות וביעילות תכנים אנטישמיים, תוכני הסתה, תכנים שעושים דה-לגיטימציה לישראל או מפיצים דיסאינפורמציה על ישראל ועל פעולותיה. גם בעולם אומרים לנו בכל מיני צורות: אתם רוצים לדרוש מאיתנו – נאה דורש, נאה מקיים. קודם כול תראו דמי רצינות ותחוקקו בעצמכם.
ואני אומר כאן, הגיע הזמן שהבית הזה, שעסוק בימים אלה אך ורק בצורכי מלחמה, יבין שזה לא פחות מצורך מבצעי של מדינת ישראל. תקראו לזה לגיטימציה, תקראו לזה מערכה בין-לאומית, תקראו לזה הסברה – אנחנו חייבים את זה. על כל פוסט חיובי ועל כל תוכן לטובת מדינת ישראל יופצו פי כמה וכמה פוסטים של הסתה ודה-לגיטימציה. אנחנו חייבים להשתלט על הזירה הזאת. אני מכיר את הטענות שאומרות: לא מקומנו לחוקק חוק כזה, בואו לא נתעסק עם חברות ה-social הגדולות, ואני אומר דווקא אחרת: גם למדינת ישראל הקטנה אך הנחושה יש כוח. חברות רב-לאומיות, ה-multi national, החברות הגדולות, לא אוהבות תקדימים. הן לא אוהבות מדינות, קטנות ככל שיהיו אבל חכמות ויעילות בתקווה, שיודעות לשים גבול, לסמן קו אדום ולומר: זה לא מקובל עלינו, כאן אנחנו אוכפים את זה. אם אנחנו נתחיל לאכוף את זה כאן, נוכל לצאת בקמפיין מדיני אמיתי ארוך טווח, שרותם את העולם לבעיה שהיא כבר מזמן לא רק בעיה ישראלית. לא סתם אנחנו אומרים the west is next. אנחנו צריכים לשמש גם כאן אור לגויים ולהראות שהמאבק בהסתה, באנטישמיות, בדיסאינפורמציה, הוא מאבק שמשרת לא רק את מדינת ישראל אלא את העולם החופשי כולו. תודה רבה.
360 מילים של עידן רול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.