אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, דיברתי לא מעט על הקרן לישראל חדשה וגרורותיה במאבקן כנגד הזהות היהודית והלאומית של מדינת ישראל. אני רוצה לתת דוגמה אחת לפעולות הקרן והזרוע הביצועית שלה, שתי"ל, במטרה לשנות את פני המדינה והחברה בישראל לבלי הכר. בשנת 2003 הם הקימו את פרויקט הערים המעורבות לקידום הזכויות של התושבים הערבים בערים המעורבות, או בלשונם, "הפלסטינים אזרחי ישראל". בשנת 2008 הם קראו לראש הממשלה אולמרט להפוך את הפרויקט הזה לפרויקט לאומי. כשנתיים לאחר מכן הם עברו משלב חיזוק הערים המעורבות, כלומר חיזוק הציבור הערבי, ליצירה אקטיבית של חיים משותפים של יהודים וערבים, ובלשונם, "מעיר מעורבת לעיר משותפת".
באותו זמן בערך יוצאת מעכו – והם לוקחים את עכו כעיר הראשונה – יוצאת מעכו משלחת רשמית של בני נוער יהודים וערבים להשתתף במצעד החיים בפולין, כחלק מהידוק היחסים בין שני המגזרים, כאשר חבר מועצת העיר מטעם חד"ש קורא לכך שהתלמידים יבקרו גם במחנות פליטים. כמובן בלי להשוות, חלילה. בשנת 2013 קבוצת תלמידים משני בתי ספר תיכוניים, יהודי וערבי, חיברה יחד קוד אתי לחיים משותפים במטרה לשמור על הדו-קיום ולקדם מיזמים תרבותיים משותפים. בשנת 2016 המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, שבראשו עומד נפתלי בנט, יזמה תוכנית חדשה של בתי ספר תאומים במטרה ליצור – ואני מצטט – "שילובים מגוונים של בתי ספר מהמגזר החילוני, הדרוזי, הצ'רקסי, הבדואי הערבי, החרדי והדתי, שיקדמו אורח חיים משותף לאורך זמן במרחב הלימודי, החברתי והתרבותי". עד כאן. סוף ציטוט.
אדוני היושב-ראש, תודה רבה על העזרה.
טשטוש מוחלט של ההבדלה בין ישראל לעמים, בחסות משרד החינוך של המדינה היהודית. כל זה תחת המטה לחינוך אזרחי ולחיים משותפים, שמופקד על החינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים בכל מערכת החינוך, במגמה לערבב את החלקים השונים בחברה הישראלית. במילה אחת: התבוללות, ובשלוש מילים: מדינת כל אזרחיה. כמו בתחומים אחרים, התלמידים במערכת החינוך בישראל סופגים ערכים ומסרים רחוקים בתכלית מאלה של הוריהם, שלא מעלים בדעתם מה באמת קורה בבתי הספר. אני ממליץ לציבור ההורים לפקוח את עיניהם ולבדוק לעומק מה התכנים שמשרד החינוך מנחיל לילדיהם על ידי המורים ועל ידי ספקי תוכן שונים.
אבל כעת אני רוצה לחזור לעכו. ב-2019, בזמן של עוד מתיחות בין מדינת ישראל ויישובי הדרום לבין מחבלי החמאס בעזה, בעכו, בניתוק מוחלט מהמציאות, תלמידי שני תיכונים, יהודי וערבי, מציירים ביחד "קיר שכולו שלום וחיבור בין המגזרים". זאת יוזמה משותפת של רשת אורט ומרכז פרס לשלום – עוד אחד מארגוני השמאל, שקשור לקרן לישראל חדשה, ששואף, בין היתר, לקדם את החיים המשותפים בין כלל האזרחים במדינת ישראל.
בשנה שעברה, בעת פרעות תשפ"א, התברר שכל המילים היפות הללו על החיים המשותפים והפלת המחיצות הן עורבא פרח. כחלק מכלל אירועי האלימות הרצחנית של הציבור הערבי ברחבי הארץ, גם בעכו השתוללו הפורעים ושרפו תחנת משטרה ועסקים, כולל מלון אפנדי, שם נרצח אבי הר אבן הי"ד. מעשי לינץ' בוצעו באלעד ברזילי, מור גאנאשווילי ויהודים נוספים. אפילו את המרכז לתיאטרון, שבבעלות יהודית וערבית משותפת, הציתו הפורעים. רק לפני שבוע וחצי בוצע עוד ניסיון לינץ' בשני נערים יהודים בעכו.
הוכח בצורה ברורה ומפורשת, לכל הפחות למי שלא עוצם את עיניו בחוזקה, שהניסיונות לבולל את עם ישראל בארצו ולטשטש את זהותו היהודית והלאומית לא מביאים שום שלום ודו-קיום אלא מחזקים אצל האויב הערבי את הרצון והשאיפה להפוך להיות אדוני הארץ. השאיפה הזאת התעצמה באופן מיוחד לאחר הקמת הממשלה הנוכחית ושיתוף מפלגה ערבית בקואליציה. את הביטוי לכך ראינו בחגיגות הנכבה בקמפוסים גם היום עם דגלי ארגון הטרור אש"ף.
ממשלת בנט, שלא מבינה את חשיבות שמירת זהותו הייחודית של עם ישראל, ממשלת בנט, שלא מבינה את חשיבותה של זהותה היהודית של מדינת ישראל, לא מובילה אותנו לשום חיים משותפים, אלא מובילה את מדינת ישראל להיות מדינה משותפת, מדינה דו-לאומית, מדינת כל אזרחיה.
אדוני היושב-ראש, מבקשים ממני לקצר, ואני אכן רוצה לקצר. בימים האחרונים נאמרו הרבה דברים על הדגלים – כאילו להניף דגל בירושלים זו פרובוקציה. לעומת זאת, הפלסטינים תושבי מדינת ישראל מניפים דגלים בקמפוסים. אז אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, ולכם, חבריי חברי הכנסת: הסתכלו נא מאחוריי – שלושה דגלים. זה הדגל ואין בלתו. תודה רבה.
627 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.