אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כמה עזות מצח צריכים אנשים שהקימו ממשלה לא ציונית, שלא מסוגלת להעביר חקיקה ציונית משום סוג שהוא, לא מסוגלת להעביר ברוב קואליציוני פשוט, כפי שמתנהל משטר פוליטי קואליציוני כמו שלנו, שום חקיקה לטובת חיילי ולוחמי צה"ל; מי שהקימו ממשלה עם מי שתומכים במי שהורגים בחיילינו; מי שהקימו ממשלה עם מי שתומכים בהעמדת לוחמינו לדין בבית הדין הבין-לאומי בהאג בעוון פשעי מלחמה, לא פחות; מי שפוגעים בחיילינו יום-יום, שעה-שעה, ברוח הגבית שהם מעניקים לטרור ובקשירת ידי הלוחמים בחוסר הגיבוי – כמה עזות מצח צריכה חבורה כזאת כדי לייצר קמפיין ציני על גבם של החיילים, כדי לתקוף את האופוזיציה, שלא מוכנה להיות על תקן ממלא מקום איפה שרשת הביטחון שלכם עם אחמד טיבי ואיימן עודה ושחאדה ואחרים – שלא מוכנים להעניק את רשת הביטחון.
כמה חוצפה, כמה צביעות, ואתם יודעים מה, כמה זלזול בציבור. הציבור לא טיפש. אנחנו, בשונה מכם, אגב, בשמאל העמוק, לא צריכים להוכיח לאף אחד את אהבתנו ותמיכתנו הבלתי-מסויגת בלוחמים. אנחנו אלה שרוצים לתת להם לנצח, אנחנו אלה שרוצים להעניק להם גיבוי ולא לזרוק אותם בידי משפטנים, אנחנו אלה שאוחזים היום את הציונות שאתם מכרתם לתומכי הטרור ושבשמה לוחמים חיילי צה"ל ומגינים על מדינת ישראל היהודית העצמאית והריבונית. אל תטיפו לנו מוסר.
עומד כאן עכשיו שר הביטחון באיזה ארשת פנים רצינית, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס – אני לא רוצה להכניס את צה"ל לפוליטיקה ולא לעשות ספינים פוליטיים – ועושה ספין פוליטי, זורק איזה 75%, כאילו אנחנו מנהלים איזה סחר-מכר בבסטה בשוק. אף אחד לא קונה את זה. שוב, אתם אלה שצריכים אולי להוכיח בדרכים מלאכותיות וצבועות את תמיכתכם ואהדתכם ללוחמי צה"ל, ממש לא האגף הלאומי, הציוני, הפטריוט, הנחוש, שעומד מאחורי הלוחמים האלה 365 ימים בשנה, יום-יום, שעה-שעה.
אבל אני באמת לא רוצה לדבר על הספינים של יאיר לפיד וגנץ וליברמן, אנשים ציניים שדמגוגיה היא כל מה שנשאר לפוליטיקה שלהם; אנשים בלי מילה, בלי ערך, בלי אידיאל, באמת בלי שום ערך לאף מילה, אנשים שעושים הפוך לחלוטין מכל מה שהם אמרו אי פעם בעבר, ואני לא רוצה למנות עכשיו רשימת מכולת ארוכה. אני רוצה לדבר למי שהיו פעם חבריי, אפילו חבריי הטובים, גדעון, ניר, זאב, אילת, יועז, אביר. מה אתם מחפשים בממשלה הזאת, לכל הרוחות? ממשלה שמוכח עכשיו – עומד כאן שר הביטחון, מודה ומתוודה ואומר: אין לי רוב להעביר חקיקה לטובת חיילי צה"ל, אני חייב את האופוזיציה. הרי גם אתם יודעים שהממשלה הזו סיימה את דרכה. הבטחתם שינוי, איחוי וריפוי – היום זאת ממשלת תקיעת האצבע בעין. הרי כל אחד מבין שכל השאלה זה מי יפיל את הממשלה ולכן מי יהיה ראש הממשלה בממשלת המעבר.
אז עומדים לפיד וגנץ היום ומכריזים שחומש תפונה כי מה שלא חוקי לא יהיה. את ח'אן אל-אחמר הם קצת שוכחים. החוק שם הלך לאיבוד, הלך לישון. שמים לכם אצבע בעין. ונפתלי בנט מפרסם הבוקר ציוץ, כאילו הוא איזה אתר חדשות, על חיילי צה"ל שביצעו מעצרים היום. הוא רוצה לתקוע אצבע בעין לרע"מ כדי שהם יפרשו והוא יישאר ראש ממשלה. ועכשיו ליברמן עם איזה ספין, שהוא הולך לקצץ מיליארדים מהלחם והחלב של מוסדות החינוך, הרשתות של הציבור החרדי, גם כן לשים לכם אצבע בעין.
זאת הממשלה. מה אתם מחפשים בה? צאו ממנה רגע לפני שיוציאו לכם את העיניים. אל תוציאו לאחרים ושלא יוציאו לכם, ובעיקר אל תוציאו לעם ישראל, למדינת ישראל, לציונות, ליהדות, את העיניים. הלכתם למהלך, יכול להיות שעשיתם אותו מכוונות טובות, היו לכם אין-ספור ציפיות ממנו. אין לכם פרטנרים. תראו לאן הולכתם את המדינה בביטחון, בכלכלה, בחברה, בזהות היהודית, בהרמת הראש של האויב שנמצא בתוכנו ומחוצה לנו. לא מאוחר להבין את הטעות, לחזור הביתה למחנה הלאומי, להקים יחד ממשלה יהודית, ציונית, לאומית, טובה לישראל, שתתמוך בחיילים באמת, שתגבה אותם באמת, שתילחם בטרור, שתיתן להם כלים, שתיתן להם גיבוי, שתיתן להם גם מלגות.
עזבו את הממשלה הרעה הזו עם השמאל הקיצוני, עם אויבי ישראל של התנועה האסלאמית ועכשיו של טיבי וחבריו. עזבו אותם ובואו חזרה הביתה. זה מה שרוצים הלוחמים, זה מה שרוצה הרוב הבריא והציוני בעם ישראל. תודה.
יש לי עוד? בואי תדברי, מיכל.
דברי, דברי, בואי.
643 מילים של בצלאל סמוטריץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.