אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". אין ראש ממשלה, אין שר חוץ, אין שר אוצר, אין שר בריאות. מה יש? יש כבאים, שכל אחד מהם נוסע על משאית כיבוי בדרך לשרפה הבאה. אותם כבאים לא מצוידים בזרנוק מים. הם כן מצוידים בזרנוקי שקלים. רק מתקבלת ידיעה, הכי קטנה, על עשן קטנטן, וכולם מדליקים סירנות ודוהרים למקום השרפה.
הינה, למשל, אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר הודיעה גב' זועבי על פרישתה מהקואליציה, וכבר שמענו את הפטרון הורוביץ – בדרך עם סירנות ופנקס צ'קים פתוח – יושב מחוץ לביתה בתחנונים שתפתח לו איזה דלת או אולי איזה חלון. אבל זה לא צלח. באותה העת ישובים בחמ"ל ראש הממשלה ראש הממשלה הרזרבי ושר החוץ, שר האוצר, שרת הפנים, סגן שר הדתות, כוססים כולם ציפורניים, או מה שנשאר להם ממשבר – –
– – מועצת השורא, ונותנים שיגור פקודות למנסור עבאס, ראש הממשלה בפועל, והשר במשרד האוצר חמד עמאר, שניהם דוהרים ומצוידים – נכון, מנסור – במאות מיליונים בניסיון לכבות את שרפת זועבי. אבל זועבי לא עונה. זועבי גם לא מצלצלת. היא בדרכה לאולפני ערוץ 12, והחמ"ל מחסיר פעימה בהתרגשות – מה תאמר גב' זועבי? ובכן, גב' זועבי שטחה בפני יונית את כל כאבי הבטן שלה, וביניהם עניין אל-אקצא, הלוויית גב' אבו עאקלה, וכמובן, את פגיעתה של זו מראש מפלגתה, אשר לטענתם מתנשא עליה ולא אומר לה אפילו שלום במסדרון. הידעת, היושב-ראש?
עוד קינחה ואמרה שאנחנו לא יודעים מה זה כשנשים ערביות מחליטות. טוב, זה, הבינו כולם, זה כבר אירוע רציני, שמכריז בעצם על כניסתו של שר החוץ לתמונה, כל רע"מ, אגף התקציבים, וכמובן ראשי הרשויות הערביות – אלה שלמענם בשנה האחרונה הסבו את המוביל הארצי מהובלת מים להזרמת מיליארדי שקלים ישירות לוורידים שלהם ולכל גחמה שנענית מייד.
בקיצור, כל אלה הגיעו והסבירו לגב' זועבי שמקום מהמדינה לא היה מצב שיש פנקס צ'קים פתוח, וכל מה שצריך זה לרשום את הסכום – מכבישים ועד לכל המנגנונים של העמותות האסלאמיות, וכמובן, לשחיתויות בעיריות הערביות. אני, אדוני היושב-ראש, שואלת רק שאלה אחת, אני הפשוטה: כמה זה עולה לנו?
כמה זה עולה לנו? כמה עלתה לנו גב' זועבי? כמה עולה לנו אחמד טיבי? כמה עולה לנו איימן עודה? כמה עולה לנו גב' פינטו, שנרגעה, ככה, מייד? כמה הם עולים לנו? אני מציעה שלכל אחד יהיה מספר על גב החולצה, אדוני היושב-ראש, של כל אחד ואחת מחברי הקואליציה – –
– – שמסתובבים כאן. 200 מיליון על הגב של אחמד טיבי, מיליארד על הגב של גב' זועבי, 60 מיליון על הגב של הבית של בנט, 50 מיליארד על מנסור.
מאיפה כל הכסף הזה? אז זהו, אם לא ידעתם, הרי שכל כל הכסף הזה הוא מגבייה רצחנית של רשות המיסים בשנה האחרונה. בשנה הבאה, אגב, לא נוכל לעשות את זה שוב, וגם לא בשנה שאחרי. במקום לתעל עכשיו את כל הכסף לחיילי צה"ל, אתם משחדים ח"כים לעוד שבוע, לעוד שבועיים. אז הינה, אני אומרת כבר מעכשיו, אני, חברת הכנסת מאי גולן, מתחייבת להצביע בעד תוספת של 30 מיליון ש"ח לבנט, לסיים את הבית; אני גם מצביעה בעד הנוסע המתמיד ללפיד לעוד עשר שנים במחלקה הראשונה. ככה נעשה גמר חשבון. ואלכ, תרחמו, תרחמו על הקופה הציבורית. קחו 100 מיליון, רק תשאירו כסף לאזרחים, לחיילים. הרי שנתיים הסברתם לנו שיש פה עם בלי תקציב, אבל היום הרי אתם יודעים שיש תקציב בלי עם. די עם הבושה הזאת. נמאסתם. תנו 100% לחיילי צה"ל, ולא כל מיני הצעות סרק של בין 65% ל-75%. אם יש 75%, יש גם 100%; אם יש לאחים המוסלמים, יש לחיילי צה"ל.
וחיילי צה"ל היקרים מכול, ואזרחי מדינת ישראל, אני עכשיו רוצה לפנות אליכם מעל במה זו ומעומק ליבי ולהסביר את הדבר הבא. אין ספק ולו הקל שבקלים שההצבעה הזו על כל אחד ואחת מאנשי המחנה הלאומי קורעת את ליבנו. קורעת. שלא יהיה לכם צל קטן של ספק. אבל אני רוצה להציג בפניכם מעט מהתמונה הכללית. ראו, אנחנו במחנה הלאומי סבורים שהממשלה הזו היא ממשלה לא לגיטימית, שהנזק שהיא עושה ילווה אותנו לשנים רבות, אם לא לדורות. הממשלה הזו מדברת במתק שפתיים, היא מדברת יפה, היא כביכול ממלכתית, מדברת על אחדות, על שינוי, על ריפוי, שלל סיסמאות נבובות מבית היוצר שלהם. אבל, אזרחי ישראל, אני רוצה לספר לכם משהו שאתם אולי לא יודעים וזה מאוד מאוד מתקשר, למרות שאולי לא תבינו בהתחלה.
אתם יודעים, אדוני היושב-ראש, אתה יודע שהדמות שהשפיעה ושינתה את פני הפשע הישראלי, שלא הייתה איזה גנגסטר מוכר שהתנוסס על העיתונים, לא הייתה מלווה בשומרים וברכבי שרד ממוגנים, היא גם לא הייתה דמות מאיימת או צעקנית, היא הייתה חביבה על כולם והיא זו ששינתה והפכה את פני הפשע הישראלי לארגוני פשיעה אלימים, רצחניים, ששינו את פניה של מדינת ישראל לעשרות שנים קדימה והנזקים שלהם עלו לנו בדמים ובמיליארדים. ואני רוצה להגיד לכם, חברים, לגברת הזאת, ציבור יקר, אתה יודע איך קוראים, אדוני היושב-ראש? קוראים לה אתי אלון. אותו תהליך בדיוק, אבל אותו תהליך בדיוק, עוברת היום המדינה שלנו, אותו תהליך שאתי אלון העבירה את הפשע הישראלי במדינת ישראל. הרי יש לנו שר רזרבי שמדבר גבוהה-גבוהה, תמיד מדבר ברצינות כזאת ומישיר מבט ישר למצלמה, מדבר על שחיתות ושחיתות ושחיתות, ומדבר – בדיוק "איפה הכסף?" מדבר על כמה הוא ישר וישר.
אגב, לידיעה, מנחם בגין רץ ל-11 מערכות בחירות, 11 מערכות בחירות, ומעולם לא העיד על עצמו כישר. מעולם. למישהו היה ספק ביושרו? היה ספק בכנותו? בדרך שלו? מרוב היושרה שנוזלת להם מהאוזניים הם שמו את ליברמן כשר האוצר. טוב, בכל זאת הם באו להילחם בשחיתות, ובנוסף גם נתנו לו את ועדת הכספים.
הרי כל אחד שיושב היום בבית יודע שאין בעל מכולת אחד שהיה מפקיד את הקופה שלו בידיים של ליברמן. אין. שלא לדבר על לתת לו להיות מנהל החשבונות שלו. טוב, או לחלופין, ראש ממשלה שמדבר על אחדות, על קיצוניים ועל קומץ – הוא מדבר כל הזמן על קומץ – 35 מנדטים זה קומץ? אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש, 35 מנדטים זה קומץ? 55 מנדטים של רוב ציוני במדינת ישראל, שמי שעומד בראשם, היחיד מבחינתם, הוא ראש המחנה הלאומי, זה קומץ?
אני רוצה להגיד לך, אנחנו לא קומץ. אנחנו לא קיצוניים. ואני גם לא יודעת על איזו אחדות אותו בנט מדבר. קודם שיאחד את הלשכה שלו, או את הסיעה שלו, או את הקואליציה שלו, אחרי זה נדבר. הוא מדבר על אחדות, הוא מדבר על ניהול, א-גרויסע מנהל. מחר הוא עוד יכתוב לנו ספר על ניהול. באמת, עד כדי כך מגיע חוסר המודעות שלו.
אבל אתה, אתה, בנט, שמחפש את המנדטים שלכם על הרצפה, אתה תקרא לנו קומץ? אתם מבינים את גודל הסכנה עם האדם הזה, שפשוט לא מחובר למציאות? אתם מבינים עם איזה תת-אפס בבוחן המציאות אנחנו מתמודדים?
אזרחי ישראל, מה שאתי אלון עשתה לפשע הישראלי עושים כרגע נפתלי בנט, יאיר לפיד והאדון ליברמן. זה מה שהם עושים. הם מזריקים מיליארדים לוורידים של העיריות הערביות, לוועדות הקרואות, לעמותות האסלאמיות הקיצוניות, ללא שום בקרה של אזרחי ישראל ושום יכולת שיקוף.
הכול במסתרים, הכול במחשכים. ידיעות על 200 מיליון לפה, מיליארד וחצי לשם, אגף התקציבים עולה לרגל לכפר קאסם. איפה נשמע כדבר הזה? הסבים והסבתות שלנו היו מתהפכים בקבר של המדינה היהודית שהקימו פה. גב' מסעודה, ששלחה את הילדים שלה לקרב במלחמת יום הכיפורים, גב' ביטון מירוחם, אדוני מיכאל ביטון, ששלחה את הבנים שלה להילחם ברמת הגולן, כל זה, אדוני מיכאל, בשביל שאגף התקציבים בכבודו ובעצמו יעלה לרגל לכפר קאסם – למה? לחתום על צ'קים ולחשוב על יצירתיות איך עוקפים את המנגנונים הביורוקרטיים, איך עוקפים אותם. זו הדמוקרטיה. ועל מה? תסבירו לי על מה. מה לגדעון סער ולניצן הורוביץ? מה לניר אורבך ולמנסור עבאס? מה לאילת שקד ולזועבי אם לא שנאה יוקדת למחנה הלאומי ולעומד בראשו? תראו מה הם עושים פה, תראו איזו חרפה הם מביאים עלינו. אנחנו, במחנה הלאומי – –
אני לא אתן לכם לבזבז לי את הזמן. – – ליבנו נקרע על זה שאנחנו צריכים לדחות את העזרה לחיילים, אבל אחיי ורעיי, אנחנו חייבים לראות לנגד עיננו את התמונה הכללית ההרסנית, את ההזרמה לוורידים של ארגוני הפשע הערביים. הם לא מסתובבים ברחובות, הם לא מסתובבים. אנחנו מסתובבים מבוקר עד לילה. הם לא הולכים לא לניחומים, לא להלוויות, לא לחתונות, הם לא יוצאים לפגוש את העם שלהם, העם שלהם שהם מדברים עליו.
אתה יודע, אדוני היושב-ראש, הגעתי השבוע לניחום אבלים ומספר לי קבלן יהודי שניסה לגשת למכרז באחת הערים הערביות, ומשפחת פשע הגיעה אליו הביתה ואמרה לו: שלא תעז, כי אנחנו נשחט אותך. אלה התקציבים שלנו, אדוני היושב-ראש, שלנו, לא שלהם ולא של האחים המוסלמים. או שמספר לי עוד קבלן שעמד לידו שהם נותנים הנחות של 50% ואחרי שהם זוכים הם מאיימים, מאיימים על מהנדס המועצה שיחתום על חשבונות פיקטיביים. ועוד אחד לידו מסביר לי איך בעת הגשת מכרז מגיעים אליו ממשפחות פשע ואומרים לו: תשלם לנו 15% ואנחנו נדאג שהמכרז שלך, הוא יהיה שלך, ואחרי שתזכה אנחנו רוצים עוד 10% וגם נדאג לנפח אותו.
זה מה שהם נותנים לו יד ועזרה. זו המדינה שאליה פיללנו אלפיים שנה, בשביל שבנט ישב על הכיסא עוד שבוע, בשביל שאולי אולי לפיד יגשים את החלום הרטוב שלו ויהיה ברוטציה, בשביל שמתן כהנא ישנה יחסי דת ומדינה, חוקי גיור וכשרות באצבעות של מועצת השורא. אתם כל היום יושבים, מתחננים, בוכים על הברכיים לכל חבר כנסת שסוחט אתכם – אתם לא תשבו איתנו למשא ומתן? חבורה של נוכלים, של רמאים. מי אתם בכלל? מי אתם שלא תשבו איתנו? ולכן, חיילים יקרים – – –
אתם קיבלתם את הרוב? בוא, חבר הכנסת קריב, אתה חי בהזיות שאין כדוגמתן. אתה קיבלת את הרוב? אתה ועד בית לא עובר, איזה רוב קיבלת? מספיק עם ההזיות. איזה כדורים אתם לוקחים?
לוועד הבית בשכונה שלך לא תעבור. גבאי בבית כנסת שלך לא תהיה.
אמת דיברתי – – –
אמת דיברתי. ולכן, חיילים יקרים ואהובים, בניגוד אליהם, התמונה הכללית היא לנגד עינינו והיא משקפת את הסכנה ההרסנית מהממשלה הגוססת והמונשמת הזו. יאיר לפיד ילמד את יואב גלנט להילחם לטובת החיילים? שרת הכבישות והרמזוריות גב' מיכאלי תלמד את אבי דיכטר, אותה אחת שהציעה לאימהות שלנו לא לשלוח את הילדים שלהן לצבא ההגנה של ישראל? או אולי אולי ניצן הורוביץ, שרוצה לשלוח אתכם, הלוחמים, לבית הדין הבין-לאומי בהאג, הוא ילמד את ראש המחנה הלאומי בנימין נתניהו, מפקד בסירת מטכ"ל ואח שכול? הם ילמדו אותנו על חיילים?
הדבר היחיד, היחיד שהם יכולים לעשות, הם וצבא הפראבדה שלהם, זה מסע יח"צ והרעלת בארות כמו שרק הם יודעים לעשות – – –
אדוני היושב-ראש, אני שואלת: הרי ממה נפשך? ממה נפשך? במקום לתת לזועבי מיליארד תנו רק עוד 50 מיליון לחיילים. ממה נפשך? ושוב אני חוזרת ואומרת – – –
מסיימת. ושוב אני חוזרת ואומרת לחיילים היקרים שלנו: לא מגיע לכם פחות מ-100%, לא מגיע לכם פחות מ-100%, ובעזרת השם, בקרוב, כשנפיל את הממשלה המעוותת הזאת, נתקן גם את העוול הזה, גם אם נצטרך לעקור את כל 50 מיליון השקלים שפיזרו על הבונקר של בנט ברעננה. תודה רבה.
1,708 מילים של מאי גולן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.