אדוני היושב-ראש, האמת היא שבדרך לכאן שמעתי שוב על העלייה של הריבית במשק. ובאמת, לא לפני הרבה זמן – אנחנו במציאות מטורפת שבה גם זוגות צעירים לא רק שרואים את חלום מהדירה הולך ומתרחק, 16% של עליות מחיר הדיור בשנה אחת, בנוסף לזה התייקרות של הריבית במשק, אז לא רק שחלום הדירה מתרחק כי המחירים עולים, גם המשכנתה מתייקרת. ואז אנחנו מבינים איזה אחוז מהאוכלוסייה יכול ליהנות או יכול להגשים את חלום הדירה ואיזה ימשיך לחלום כי אין דיור בר-השגה בממשלה הזו, ושלא לדבר על דיור ציבורי, שהממשלה הזו גם מעכה ומחקה את כל מה שהצלחנו להעביר בממשלות הקודמות. והצלחנו. אומנם לא מספיק, אבל גם את זה, את הזכויות של הדיירים, הם מחקו.
אבל כשאני באה לכאן לא נעים לי לראות את מה שקורה פה, ולא נעים לי לראות שבאירוע כזה, שאומרים שהוא כל כך חשוב לממשלה הזו, החיילים – נמצאת פה שרה, וגם היא פה בגלל שהיא בתורנות, היחידה מכל הקואליציה. כך אכפת להם מהחיילים הלוחמים. אז מילא יגידו שר החוץ, ראש הממשלה החליפי – או יש שיאמרו הרזרבי – לא נמצא כאן, טוב, הוא לא באמת היה לוחם, מה לו ולאירועים. יבואו וידברו על ראשי המפלגות שבעיקר עשו שירות קרבי בבמחנה או בגלי צה"ל, כמה אכפת להם מהחיילים שלנו.
ואני רוצה להגיד לכם את האמת, אני עומדת כאן ואני מרגישה לא בנוח, בטח כשאחד כזה אומר: ירו עליי בלבנון. אני נשואה לנכה צה"ל כמעט 80%, שנפצע בלבנון, בכוח של החיילים שלנו, 101, שחיסלו חוליית מחבלים שהייתה בדרך להטעין מטענים, והיו כמה פצועים, ובעלי בתוכם, אז ככה שבאמת הנושאים האלה הם רגישים לי. ואפילו לא רציתי לעלות ולהגיד כאילו, בואו בואו נעשה מסחרה על הגב שלהם. אבל כשאני מסתכלת ושר הביטחון אפילו לא מגיע לכאן, אני שואלת: מי האבא והאימא של החיילים בממשלה הזו? שר הביטחון אפילו לא מביא את עצמו לכאן. ואני אומרת, שר הביטחון שנלחם ואיים לפרק את הקואליציה על פנסיות מנופחות, פנסיות מוקדמות לחברים שלו, שגם הוא ואחרים ייהנו מהם, מיליארדים, לא יכול להילחם על 50 מיליון כדי לתת להם 100%?
זה אפילו לא 100%, כי זה חייב להיות רק לימודים אקדמיים, ורק בשכר אוניברסיטאי. ומה אם הוא רוצה להיות הנדסאי? ומה אם הוא רוצה להיות מטפל פארה-רפואי? ומה אם הוא רוצה להיות חשמלאי? ומה אם הוא רוצה להיות הרבה דברים אחרים? הרי לאוניברסיטה מגיעים רק אלו שמצליחים לעבור את הפסיכומטרי כמו שצריך, כשהם עוברים קורס אחרי קורס וכסף אחרי כסף.
הסכום הוא עד – – –
מסוימות בלבד. ותזכרו שהסכום הוא עד שנת לימוד אוניברסיטאית, 60% משכר הלימוד האוניברסיטאי. וכשאני מסתכלת – טוב שבאת, מיכאל – למה מפחד שר הביטחון לעמוד מול החליפי, הרזרבי, ולהגיד לו: תביא עוד 50 מיליון בשביל לתת את המעט הזה ללוחמים? בואו תנסו אותנו. אתם לא מאמינים? תגיעו איתנו לדין וחשבון. אנחנו לא רוצים להפיל את החוק הזה, אני לא רוצה שהוא ייפול. הבנות שלי בגילים האלה, החברים שלהן לוחמים, והם אומרים לי: תילחמו עלינו, תנו לנו 100%, אחר כך אנחנו גם נצטרך לשכור דירה. ושלא לדבר על כך שהאוניברסיטאות בדרך כלל רחוקות מהפריפריה, אז הם גם צריכים לצאת החוצה, וצריכים עוד כסף.
אני חושבת על זה – ממה מפחד בני גנץ? הוא מפחד שיאיר לפיד יביך אותו ולא ייתן לו את ה-50 מיליון? אם לזועבי, חברת הכנסת, נתנו מאות מיליונים – מה, הוא מפחד שיוציאו אותו קטן? לא סופרים את שר הביטחון, או שלא באמת אכפת לו והוא לא נלחם על ה-50 מיליון? יותר אכפת להם להביך את הליכוד ועל הדרך לדפוק את הלוחמים – תסלחו לי על המשפטים האלה, כי פשוט כואב לי הלב.
שר הביטחון, שלא מגיע, שר הביטחון, שלא נלחם על לוחמים, ושר הביטחון, שנלחם על פנסיה תקציבית מוקדמת מוגדלת, בניגוד לכל דין אחר – מיליארדים שיאיר גולן יקבל וייהנה, שהחברים המאוד – אני בטוחה שהם מוכשרים, עיני לא צרה בהם, אבל על חשבון הלוחמים? 50 מיליון?
טוב שבאת, בני.
טוב שבאת. אני אסכם. אני מאמינה שאתה יכול להילחם בעבור החיילים האלה, שמסכנים יום-יום את החיים שלהם. 50 מיליון שקל אתה לא יכול להשיג? זועבי השיגה מאות מיליונים ביום אחד. הרי בלעדיך אין להם ממשלה בכלל. אתה יכול להביא לממשלה חליפית, אם היית רוצה – –
– – אז 50 מיליון אתה לא יכול להשיג? בואו כולנו נרד מהעץ המטורף הזה. 50 מיליון וכולם יצאו בכבוד. הלוחמים האלה ידעו שיש להם אבא ואימא בממשלה הזו – –
– – כי אף אחד מאלה שרוצים לקחת אותם להאג – הם יילחמו עליהם? בני, אני באמת מאמינה שאתה מעוניין לדאוג לזה. יש לך את הכוח, תשתמש בו. הרי יאיר לפיד – אם הוא ידע שאתה מתכוון לזה ויש לך חלופה, הוא ייתן לך כל מה שתרצה. תראה מה הוא נותן לאחמד טיבי – 200 מיליון לכבישים, בשביל הצבעה אחת, אחמד.
אתה יודע כמה האצבע שלך שווה? אתה יודע כמה החיילים האלו נושאים את העיניים שלהם אליך?
תעשה, תעשה מעשה, שהם ידעו שלפחות יש אחד בממשלה הזו שלא משתמש בהם בשביל ספין, שאכפת לו מהם. עוד 50 מיליון וכולם יורדים מהעץ הפוליטי הזה. 50 מיליון בידיים שלך. אם אחמד טיבי השיג 200, אתה יכול להשיג יותר.
807 מילים של אורלי לוי אבקסיס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.