אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס, ברשותך, לאיזו סוגיה שקרתה לנו היום. חבר הכנסת ארבל, היום באנו לישיבת הסיעה, כהרגלנו אנחנו יושבים באולם ירושלים. אנחנו הסיעה הכי גדולה בכנסת, 30 מנדטים. מסתבר לנו שמנכ"ל הכנסת כותב לנו מכתב, מעניש אותנו שאנחנו לא יכולים לשבת באולם ירושלים.
30, במחל 30. אחרי זה אני אראה לך אותם. הוא אומר לנו ללכת לשפרינצק. שאלנו למה, והוא אומר: בגלל שאתם עקרתם שני – הרימו את המחיצות לפני איזה חודש. הרי כשאנחנו היינו בוועדה עם שיקלי, בוועדת הכנסת, הסדרנים הורידו את המחיצות. עכשיו, לא הבנתי, אנחנו חברי כנסת. מה, אנחנו נערי מקהלה שלכם? מה חשבתם, שאנחנו באמת כולנו ביש עתיד כמו רם בן ברק? מה שנקרא, מר לוי, השיר "אני העבד" נכתב עליך – –
– – של איציק קלה. אתה עבד נרצע. אתה שואל למה אני קורא לך סמרטוט רצפה? למה אני קורא לך בכלל שאתה הורס את הכנסת? הרי בפעם הבאה אנחנו נכין לכם תאים בשירותים. הרי אתם יודעים שתהיו שם. אם זה תלוי בי, שם אתם נמצאים, לא יעזור כלום. תלכו, תרוצו, תפגינו, תעשו, רם בן ברק, כולכם, תקשקשו. גם לא תיכנסו לאולם, בגלל שאתם בריונים אלימים, אין לכם אלוהים, אין לכם יושר, אין לכם כלום. אתם חבורה של בולשביקים. רק כוח הזרוע והאלימות בפיכם.
אתה, שמעתי אותך, צבוע, קודם כול עולה כאן, מדבר על חיילי צה"ל. אתה הצבעת לפני חודש נגד העלאת השכר שלהם. אתה, אתה, פה.
אתה, אתה והבוס שלך לפיד. רק שנייה, כשאתה מדבר על לוחמים, הרי אתה שפוט של מי? אתה שפוט של מישהו שלא שירת בצה"ל, בן אדם שבא ב-11:00 הביתה לאכול את השניצלים של אימא שלו. איך הייתה אומרת לו? יאיר, אל תאחר, בשעה 10:00. למה? אני מטגנת את השניצלים, ב-11:00 תהיה בבית. ועוד הבן אדם קיבל משכורת צה"לית. ועוד הוא מדבר על החרדים? ואתה בכלל כפוף אליו. הוא שם אותך ברשימה, ואתה גם סוג של עבד נרצע שלו. גם אתה קרטון. אתה עולה לכאן ומטיף לליכוד מוסר? לנו? הרי אתה מיותר פה. אתה לא תגיד מילה אחת שהוא לא מאפשר לך, עם כל הג'חה שלך ועם כל האורווה שלך.
אדוני, אז הוא יושב כאן, בן אדם, בן אדם שהייתי מתבייש.
דרך אגב, הייתי מתבייש. זה יהיה המנהיג שלי? בן אדם אנאלפבית, בן אדם נטול השכלה, בן אדם שבעיקר לא שירת בצה"ל. פרופיל 97. זה יהיה המנהיג שלי? שלך? אתה לא מתבייש? למה, כל זה בגלל מקום בכנסת? נראה לך שמישהו בליכוד פעם היה בוחר דמות כזאת?
אבל אתם? אתה עולה לי לכאן, אומר לי, לליכוד: אתם לא מתביישים? אני לא מאמין. הרי אם אנחנו לא נמצאים כאן ואין ערוץ 12 ותוכנית חי בלילה – הרי ליברמן עלה ואמר: רק ב-2023 מעלים את השכר של החיילים.
הרי אתה הצבעת נגד, אתה, רם בן ברק. אתם פתאום הרי כולכם צבועים. אתם מפעל של יחסי ציבור. אתם מפעל של צלופן. גרם אמת אין בכם, במיוחד בבוס שלך, שכולו חלול, כולו מלא קלקר. כולכם אחריו. דרך אגב, שאחד יעז להגיד מילה, אחד. היה פה גבר שחלקתי עליו אבל הערכתי אותו, שלח. ישב פה ביציע, איש שלא רואה אותו ממטר, לא בהשכלה, לא בידע, לא בשום דבר. מה עשה לו הבן אדם? כולה הוא אמר לו: בוא נעשה פריימריז. מה קרה, איפה שלח היום? לא בכנסת, בגלל שככה זה אצלכם: הדיקטטור החליט – מבצעים. ככה זה אצל הבולשביקים. כשאומר משהו העריץ, כולם עושים. ואתה עולה לי כאן ולא מתבייש להגיד את מה שאתה אומר. אתה משקר לעצמך. אתם משקרים כבר שבוע לעם ישראל.
לכן, אני רוצה לחזור בחזרה למר יושב-ראש הכנסת מיקי לוי. מיקי לו, באמת, נמאסת עלינו. המאסת את עצמך עלינו. לא הייתי קורא לך מיקי לוי, הייתי קורא לך מיקי מאוס. מיקי מאוס. אתה לא נותן לחברי כנסת להיות ולנהל את ישיבת הסיעה שלהם? למה מי אתה? הכנסת של אבא שלך? האולמות של אבא שלך? לא הבנתי. תראה לאן הגעת, לאיזה שפל המדרגה. תראה איזה איש נמוך אתה. וככה אתה יום ועוד יום מפרק עוד לבנה ועוד לבנה. הרי זה ברור לכם, גם לך, רם בן ברק, שלא ירחק היום והיוצרות מתהפכות – אתם יושבים פה ואנחנו כאן. אל תתלוננו על שום דבר שנעשה, שום דבר. דרך אגב, גם אם תתלוננו, זה לא יעזור לכם. עד היום היינו אנשים נאיביים, ישרים, ישרי דרך, עם מצפון. אתם דורסים כל דבר גם כשאתם לא צריכים. אם אפשר להשפיל את הדמוקרטיה, להרוס אותה, למה לא, עוד קצת. אבל הכול יתהפך עליכם, ואתם תבכו כאן ותייללו, אתם וכל להקת המעודדות שלכם, וכל תיבות התהודה, מה שנקרא, מדני קושמרו ועד דרוקר – אתמול אני שומע את דרוקר. מה אומר דרוקר? תראה, הם מתואמים, בנט ולפיד. הרי באה זועבי ואמרה: אני לא מדברת עם מר בנט, רק לפיד. אז הוא אומר: תשמעו, חבר'ה, הם חושבים שהם לא מתואמים. תראה לאיזה שפל המדרגה. זה כתב. במקום שהוא יגיד: חבר'ה, יש פה בסוף מדינה, ומי שמנהל את המדינה זה ראש הממשלה, אין שני ראשי ממשלה. יש אחד, שהוא לא רלוונטי, שהחברים שלו חושבים שהוא לא רלוונטי – דרך אגב, בממשלה הזאת יש שבעה, כל זב חוטם מלך. ומר דרוקר, אתמול אני רואה אותו, חושב שכולם טיפשים במדינה. משקרים. דרך אגב, הם כבר שבוע משקרים בכל המערכות לגבי הנושא של החוק, שבסוף עוד נתייחס אליו בהמשך. לא מתביישים, ועלק, קוראים לעצמם עיתונאים.
אני רוצה לספר לכם עוד משהו קטן, רבותיי, שכנראה פספסנו בדרך. אני, כידוע לכם, העברתי ביקורת לפני כחודש וחצי, חודשיים, שלושה, על בית המשפט העליון, על איזו פסיקה. אני רוצה להקריא. דרך אגב, אני חבר כנסת מהאופוזיציה. מה אמר היום שר בממשלה, השר עיסאווי פריג', על שופט בית משפט השלום בירושלים, שסוף-סוף יש פה שופט עם קצת מצפון יהודי, קצת ערכים יהודיים? אני לא מכיר אותו, אבל אני מניח שחשובה לו גם קצת היהדות. השופט קובע שלהגיד "שמע ישראל" בהר הבית אינו עבירה פלילית. שומו שמיים. דרך אגב, אסור לנו להגיד "שמע ישראל" בארץ ישראל. עזוב את המחלוקת לגבי הר הבית. אנחנו יהודים, בארץ ישראל אסור לנו להגיד "שמע ישראל"? ומי מטיף לנו? שר מוסלמי. ומה הוא אומר על אותו שופט? "מספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם".
אז א. אני רוצה לתקן אותך, מר עיסאווי פריג', השר עיסאווי פריג'. הפתגם לא אומר שמספיק טיפש אחד כדי לשרוף יער שלם. הוא אומר: כשטיפש אחד זורק אבן, מאה חכמים לא יכולים להוציא אותה. אז קודם כול, בוא תלמד בכלל מה הפתגם אומר. עכשיו, אני מבין שבשבילך שופט במדינת ישראל שיש לו קצת נשמה יהודית הוא טיפש. האמת היא שאנחנו טיפשים שאיש כמוך בכלל יושב בכנסת. כשאני אמרתי שהשופט מינץ שתה בקבוק ערק, פתחו אולפנים שלושה ימים. בהתחלה, במוצאי שבת, הדלקתי את הטלוויזיה, הייתי בטוח שמלחמה, לא האמנתי. אני שומע את קושמרו, את דרוקר, קרא, דנה ויס, רינה מצליח, אמנון אברמוביץ', כמובן, ברקו ואופירה, שני – אתה יודע, אני לא יודע מהם אפילו.
הארחי-פרחי האלה, באמת, תת-רמה, גיא פלג, גליקמן, כל תיבות התהודה: איך אמסלם מדבר? איזו שפה? דרך אגב, כשאתה בגילופין, זה קטע רגעי. שתית עכשיו, עכשיו אתה בגילופין. מחר תקום בבוקר, הכול טוב. כשאתה קורא לשופט "טיפש", זה מצב קבוע.
אתם – לא שמעתי אף אחד. יושב כאן, עולה לכאן יושב-ראש הכנסת ומקריא נאום בשם הכנסת ואומר: רבותיי, אני רוצה לגנות את הדברים הקשים שאמר אמסלם, "גידופים פרועים ושפה ירודה", "אני מבקש לחזק את שופטי בית המשפט העליון" וכו' וכו'. רק בית המשפט העליון חשוב; שופט בית משפט השלום – אפשר לדרוך עליו, הכול בסדר. לא שמעתי את קרמניצר הדגול, המשפטן הדגול, כותב היום בעיתון הארץ כמה עמודים. אתם חיים בעולם של שקר. אתם שקרנים, אתם גונבי דעת על בסיס יומי.
כל השמאל. ואם אתה שם – גם אתה וגם הבוס שלך. והצביעות, פשוט, הצביעות שלכם מגיעה באמת לעומקים שאף פעם לא הגענו, הרדידות שלכם. ופתאום, הס מלהכיר. לא שמענו את דרוקר פותח איזה שידור, עוד לא שמענו את קרא – ברוכי – לא את דנה ויס למה-אתה-מדבר-עם-הידיים, בוודאי לא את ברקו ואופירה. שופט במדינת ישראל טיפש. שר בממשלת ישראל נוסע באוטו של מדינת ישראל, עם דגל מדינת ישראל, וקורא לשופט "טיפש".
אין לו דגל, אתה צודק. אולי יש לו דגל של פלסטין באוטו שלו. ומה?
בוודאי, ועוד הנשיאה חיות כתבה לי מכתב. הרעשתי שמיים. פורסם. מכנה שופט "טיפש", ואללה אישי, כלום, העולם כמנהגו נוהג, כאילו הוא אמר: אחלה שופט, פסיקה חשובה, אני חולק על עמדתו של השופט. אתם מבינים את הרדידות, את הצביעות? ועל זה אמר כבר ינאי המלך לשלומציון המלכה: היזהרי מהצבועים, העושים מעשי זמרי ומבקשים שכר כפינחס. זו הרמה שלכם. דרך אגב, זה עוד מעט יתחבר גם לחוק הזה, כל הצביעות שלכם.
ברשותכם אני רוצה לעבור לנושא אחר. אני הגשתי פה הצעת חוק לפני כשבעה חודשים: פטור ממע"מ לתרופות מצילות חיים. אשתי, זיכרונה לברכה, נפטרה מסרטן קשה. אני נאלצתי לרכוש תרופה ב-50,000 שקלים לחודש, ואני שומע שזה לא כולל מע"מ – נפלתי מהכיסא. ישבתי עם כחלון, סידרנו את הכול. הוא אמר לי: דודי, עזוב חקיקה, בוא נסדר. אמרתי לו: אחלה, לא אכפת לי, בוא נסדר. מסכנים, אני כבר עברתי את זה לפני שנים, אבל יש עכשיו משפחות שכל יום בבתי חולים. אנחנו סוגרים תקציב, הכול, מוציאים קול קורא, יש לנו עמותה זוכה, ואני מאושר שסייענו לעם ישראל. לפני כשנה פתאום הסתבר לי דרך עיתונאי שאף אחד לא קיבל שקל. אני מכנס ישיבה עם ישראל כץ באוצר, ומסתבר – אסי מסינג, היועצים המשפטיים, החליטו שזה לא חוקי, כל מה שעשינו לא מתאים להם. לזה אין להם כסף. לקצבת שאירים לגברים אין להם כסף. קצבאות זקנה – אין להם כסף. למה יש להם כסף? למנסור עבאס, 53 מיליארד שקל.
וזועבי – עוד מעט אני אענה לך.
אני אענה לך. אז אני אסביר, אבל אל תפריע לי. אנחנו לא נתנו למנסור עבאס 53 מיליון שקל.
דרך אגב, לא היינו מצביעים על דבר כזה. לא היינו מצביעים על דבר כזה. אנחנו ממשלה שדואגת ליהודים, לא דואגת רק לערבים.
לא יושבת רק עם הערבים, אין אצלנו דברים כאלה. כמובן, בא טיבי לפני שבועיים – דרך אגב, גם השבוע שילמתם לו איזה תשלום, 200 מיליון שקל. למה? בא לו כבישים באחד מהכפרים. שאלתי: למה לא בקריית מלאכי, למה לא באשקלון, למה לא בירוחם? שם לא צריך כבישים. אתה מכיר מדינת חוק שבה מקציבים – דרך אגב, כשאנחנו רצינו לעשות הטבה לעכו בא היועץ המשפטי דאז, המושחת, מר מנדלבליט, ואמר לנו: תעשו קריטריונים. אז הכנסנו עוד כל מיני יישובים ערביים, בגלל שלא הייתה ברירה. רצינו את עכו. למה? הייתה נהירה של יהודים מעכו לנהריה. לא הצלחנו. שם ביקשו קריטריונים על כל דבר. היום אין קריטריונים ואין בטיח, אבל לזועבי – פתאום יש כסף.
אני רוצה להגיד לך, מר בן ברק, אתה מכיר את שלמה ארצי הזמר, איך הוא היה אומר, "כמה זה עולה לנו, עולה, עולה, לנו". אז מנסור אומר, "כמה זה עולה להם, עולה, עולה להם". אתה מבין, כמה זה עולה לעם ישראל. אתם חצופים. אתם חושבים שהכסף של אבא שלכם. אתם עושים מה שאתם רוצים. אתם ממשלה שמביאה את עם ישראל לרפיסות. אני כיהודי מתבייש. הכבוד הלאומי שלנו נרמס יום-יום כל עוד אתם שם. תראו מה קורה ברחובות, תראו את הציבור, תראו איזה פחד יש ברחובות. תדברו עם האנשים קצת, תצאו מהאטימות שלכם, ואז תבינו לאיזה שפל המדרגה הגענו. כבר למצעד הדגלים מתנגדים – מי? כל אלה שמחזיקים אתכם בממשלה. למה, היום בממשלה, שרים בממשלה, חבר הכנסת קרעי, אומרים שללכת בירושלים עם דגל ישראל זו פרובוקציה. אני חושב שאני כיהודי שגר פה בארץ ישראל זו פרובוקציה. אנחנו פרובוקציה. מה אנחנו עושים פה בארץ? אנחנו פרובוקציה, מרגיזים את מנסור עבאס, מרגיזים את האסלאמיסטים, אנחנו פה, יהודים בארץ ישראל.
אתם לא מתביישים. אין לכם טיפת כבוד לאומי, טיפה, קצת. תראו מה קורה באוניברסיטאות. היום שמענו שסטודנטים יהודים מפחדים להסתובב בקמפוס. למה? יש סטודנטים ערבים. דרך אגב, כשהוא מרים את דגל פלסטין זה לא סתם דגל, כמו שהוא אומר את זה, זה כדי להתריס נגד המדינה, מוסדות המדינה. דרך אגב, כשאתה עושה הסתה, אתה יכול לעשות אותה ברמקול, אתה יכול לעשות אותה בתופים, אתה יכול לעשות אותה בדגלים, בגלל שהמטרה שלך היא להסית. סטודנטים יהודים בארץ ישראל, בקמפוסים של ארץ ישראל, מפחדים. מפחדים. ומה אתם עושים? מה הצבעת, מר בן ברק? לתת לזועבי כמה עשרות מיליוני שקלים. למה? למלגות לסטודנטים ערבים.
דרך אגב, אחד שלא משרת בצה"ל, בגיל 18 כבר באוניברסיטה, בגיל 18 וחצי הוא כבר מרים דגל אש"ף ומפגין נגד מדינת ישראל. אתה מכיר יהודי אחד שמקבל מלגה מהמדינה, אחד, בתקציב? בבקשה, תפתח את ספר התקציב. אתה הצבעת על זה שזועבי תקבל כמה מיליוני שקלים טובים. למה? לחלוקת מלגות לסטודנטים ערבים. שאלתי, דרך אגב: יש בחוק דבר כזה סטודנטים ערבים? אתה יכול לקחת מה שנקרא תקציב ולחלק לסטודנטים לפני מבחנים כאלה או אחרים. הרי זו אפליה על רקע גזעני. אתם הרי מוכרים כל ערך. היום היהודים מתחננים לקבל שוויון זכויות כמו של הערבים בממשלה שלכם, ועלק ליברמן, "אין נאמנות אין אזרחות" – תראה את הצבוע הזה, לאן הוא הגיע, שהיום כל רבע שעה הוא עושה מסז' למנסור עבאס. מנסור, חסר משהו? אתה צריך עוד כמה עשרות מיליונים?
אתה, אחמד טיבי, בוא גם אתה תשתתף בחינגה. תראה לאן הגיע הבן אדם, לאיזה שפל המדרגה. מזה שהוא היה הורג את הנייה ועד זה שמנאמנות – אני מבין עכשיו, אנחנו היהודים לא נאמנים. אנחנו. זו הפכה להיות מדינה, אתה יודע שזאת ממשלה של הפלסטינים, של הערבים. דרך אגב, תראה מה קורה כל יום בחדשות: האם מנסור עבאס אמר ככה, ככה, האם זועבי כן או לא, האם אחמד טיבי יצביע או לא יצביע. תראה מה קורה בכלל בשיח.
היהודים כבר פשוט גמרו – –
– – את שלהם, ולכן אני רוצה, אדוני היושב-ראש, לסכם. אתם בעצם מממשים הלכה למעשה את הפסוק בתהילים: "תשימנו חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו". זה מה שקורה לנו. עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות הגיע לארץ ישראל, והיום רוב העם היהודי המצוי בציון הולך שפוף, מפוחד, מפוחד ומבויש, למה? בגלל שבנט צריך לנסוע בשיירה – –
– – שרת החינוך צריכה להיות במשרד שלה, גדעון סער צריך להיות במשרד שלו. מכרו מדינה בשביל ג'ובים.
2,206 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.