אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני ראיתי פה בתחילת הדיון את יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק, גברתי השרה, נזעק, ובפופוליזם הזול הזה מול ספסלי הליכוד בזעקות אימים, הקוזק הנגזל: איך יכול להיות? איך אתם מעיזים? ואתם יודעים מה, אני לא מאמין לו. למה אני לא מאמין לו? אני זוכר שלפני כעשרה חודשים, ידידי ורעי עוד מעיריית ירושלים חבר הכנסת דוד אמסלם, עמדה פה השרה אילת שקד, כשעוד לא ידענו בכלל לאיזה גבולות מסוגלים להגיע, סיפרו לנו סיפור על ממשלה פריטטית, חצי-חצי, אחדות, ועוד ניסו למכור לנו את הלוקש הזה ועוד לא ידענו על מה מדובר. אתה זוכר את הנאום סוחט הדמעות על קץ הציונות? על חוק האזרחות?
על הפשרה של הפשרה של חוק האזרחות, שהמשפטנים לא נתנו לליכוד אף פעם להעביר טיפ-טיפה יותר כי זה לא יעבור, זה לא בגיץ – אתה זוכר את זה? וצריך ללכת פה בקושי ולהגיד טרור ולהתכוון ליהודים או להגיד יהודים ולהתכוון לטרור, ורק אל תגידו, והסבירו לנו והכול, אתה זוכר? ואז היא עשתה עוד פשרה על פשרה ועמדה פה ודיברה על קץ הציונות אם אנחנו לא נצביע להם.
וראה איזה פלא, עברו כמה חודשים, לא הייתה ברירה, הלכו על נוסחה אחרת, ובואו נאמר את האמת, לנו, לימין, המשפטנים לא נתנו אפילו להעביר חלק מזה. אבל זו שלמות הממשלה, שלמות הקואליציה – הכול עובר. אז מסבירים לנו שאי-אפשר לתת לחיילים יותר, יש בעיה תקציבית, 50 מיליון שקל לא יודעים מאיפה להביא. לזועבי לקח להם פחות מ-24 שעות להביא – כמה? 88 הבוקר, 200 בכבישים, עוד כמה כאלה, אבל 50 מיליון לא יודעים מאיפה להביא. הם לא יכולים, זה יהרוס להם את התקציב.
זה ששיקרו לנו שהולכים להיכנס לגירעון – יושב פה שר האוצר לשעבר ישראל כץ, אני זוכר שהיו נכנסים אליו כשהוא היה שר האוצר ומסבירים לו בגרפים שהמדינה ב-2022 הולכת כמעט לחדלות פירעון. אתה זוכר את ההסברים? עם ה-150 מיליארד שצונח, אתה זוכר? ומריבה בין החשב הכללי לזה. מי לא סיפר לך את האמת? מי לא סיפר לך את האמת על זה שהמדינה הולכת להתמוטט סופית? ואז, מגיעים בסוף אפריל לגבייה חיובית של 32 מיליארד שקל עודף. אבל אני זוכר את הגרפים, היו מביאים את זה אחרי זה לוועדת כספים: אנחנו בדרך להתרסקות עוד טיפ-טיפה, ומה שהיה ב-2003 כשביבי היה שר האוצר משל למשבר הכלכלי שהולך להיות פה; המשבר בוול סטריט ב-2008 קטן על מה שהולך לקרות למדינת ישראל ב-2022. ואיזה משהו מוזר קרה ב-2022, ואז אומרים לך: זו המדיניות שלנו. איזו מדיניות, מישהו יודע? עשו איזושהי תוכנית, תוכנית כלכלית חדשה?
יפה. אתה יודע מה התוכנית הכלכלית? לא, התוכנית הכלכלית שהביאו זה שהם פתחו את התמרוקים לתחרות. זה בוועדת כלכלה. זה שינה את הכלכלה הישראלית. בגלל זה עוד יסבירו לנו שיש 35 – – –
אני יודע, עזוב. כשהם עבדו על אביר קארה, הם עבדו על אביר קארה. אם אביר קארה היה ברע"מ הם לא יכלו לעבוד עליו ככה. הוא היה במרצ, עבדו עליו שמורידים רגולציה, ובינתיים רק הוסיפו. זה בסדר, זה על הדרך. הוא יצטרך להתמודד, מי עובד עליו יותר שם. אבל באים ואומרים לנו פה בפתוס: אתם פוגעים בחיילי צה"ל. כולו מה שצריך זה שלושה שלכם שייעלמו פה בהסתייגות, ויש לך עוד 50 מיליון שקל, לא קרה כלום, מקבלים 100%.
מה קרה עם חוק האזרחות? הביא רוטמן חוק – הוא מומחה יותר גדול ממני, אבל אני אומר לכם מניסיון פוליטי, לא חוקתי, החוק הזה בממשלת ימין לא היה עובר בג"ץ, לא היה עובר בג"ץ, לא יעזור לך כלום. לא היה עובר. חוק האזרחות שעבר לא היה עובר בג"ץ. גם בג"ץ כבר אמר את דברו ועשו זמני של הזמני. אבל הכול עובר. ואז הפתוס הזה גדל. אבל מה יקרה? אנחנו מסבכים לך את החיים, אדוני חבר הכנסת ישראל כץ, כי מחר בבוקר, כשאנחנו נבוא ונבקש את מה שלפיד אמר שזה לא לטובת האזרחים, כי אם צריך כסף לגני ילדים ל-20% ממערכת החינוך במדינת ישראל, גני ילדים, השוואת שכר גננות, ויסבירו לנו שאין אפשרות, אנחנו נזכיר להם את השיחה היפהפייה הזאת של ארבעה ראשי רשויות שנכנסים יחד עם ג'ידא זועבי ביום ראשון למשרד החוץ והאוצר מתקפל. אנחנו נזכיר את זה, לא יעזור. לא יהיה אפשר לברוח מזה. ונזכיר שלמוחרת בדה-מרקר לא הייתה כותרת שהמדינה הולכת להתמוטט.
ונזכיר שהשקר יש לו גבול. הזכרתי את זה בעבר, והיום הלכתי לבדוק את זה, על פי בקשתו של יושב-ראש הכנסת – הראשון שהמציא את הכינוי "נוכל" לראש ממשלה, ועוד הוסיף "נוכל גדול", זה מי שהיום הוא ראש הממשלה החליפי, ומי שמזדעזע היום מאיך אפשר לקרוא לראש ממשלה "נוכל" זה אותו יושב-ראש כנסת מראש הממשלה החלופי ואותם אנשים שמזדעזעים. מי שהזדעזע כשאמרתי שצריך לעשות לבית המשפט העליון את מה שמתן כהנא עושה לרבנות, רק שהוא עושה את זה בצורה הרבה יותר יפהפייה ויפה ומתוקה, שכח להזדעזע כשמפקד המחוז הצפוני של המשטרה, מחוז צפון של המשטרה, אמר שצריך לגדוע ידיים. דרך אגב, מה שהוא עשה זה שכשהגיעו כמה אנשים לצעוק עליו במירון, הוא גדע את המשטרה וברח משם והכול קרס לו. זו גדיעת הידיים שלו. אבל אותם אנשים צבועים שמזדעזעים – כנראה יש הבדל בין בית משפט שלום לבית משפט מחוזי.
כי כשעיסאווי פריג' או יאיר גולן או כל מי שהיה פה מהצד השני של המפה הישראלית אמר מה שאמר, הכול בסדר ורגוע. הכול בגלל דבר אחד – יש רק אמת אחת. זה כל מה שמעניין. כל מדינת ישראל משועבדת מבחינתכם למשהו אחד ויחיד. כל מדינת ישראל משועבדת למשהו אחד ויחיד, לא לשום דבר אחר. המדינה משועבדת, אדוני היושב-ראש החדש – אני אכבד אותך. אני אמתין עד שכבודו ישב בשביל שיהיה על פי התקנון. כל מדינת ישראל מותרת. אפשר לפרק בתי משפט; אפשר לפרק לאנשים ידיים ורגליים; אפשר להוציא מאות מיליונים ומיליארדים בלי כלום ולהעביר את זה בתוך יממה, והכול בסדר, הכול עובר מסך. אתם יודעים למה? כי יש סכנה קיומית למדינת ישראל. קוראים לסכנה הקיומית הזאת נתניהו. ובשם הסכנה הזאת – ועד היום לא ידענו למה; היום התברר לנו למה: מי שאחראי לתוכנית הגרעין האיראנית זה נתניהו. אתם שמעתם את זה? הסביר יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, איש עתיר זכויות. מי שאחראי, שהמציא את התוכנית הגרעינית האיראנית בכלל ומימן אותה ובכלל תפעל אותה, זה נתניהו. אז הסיבה הזאת גורמת – עכשיו, בגלל הצביעות הזאת, אני מציע לחבריי בליכוד: אל תיבהלו מהתקפות; אל תיבהלו ממה שאומרים לכם; תלמדו מזועבי, תלמדו מאחמד טיבי, תלמדו מכל חבר מתוך 60 חברי הקואליציה. אם רק קצת תלחצו, יהיו עוד 50 מיליון לחיילים, יהיה עוד כסף לעוד אנשים.
וכאן אני רוצה לעבור לעוד נושא אחד, ובזה אני אסיים, כי אני אמרתי שאני אדבר עשר דקות ומנהלת הסיעה כבר מרמזת לי משם שעשר הדקות שלי חולפות, אז אני רוצה לעבור לעוד נושא אחד. הייתה לכם בשבוע שעבר הזדמנות שלא קורית כל יום: קיבלתם אשראי, לצערנו הרב, בגלל אותם 45 הרוגים שהיו במירון לפני שנה, שנהרגו ממה שהיה שם, מהמחסומים, מההתנהלות הכושלת. קיבלתם אשראי, קיבלתם אשראי לעשות תוכנית. רוב מנהיגי הציבור נתנו לכם אשראי לנהל תוכנית. נכשלתם. הוכחתם שאי-אפשר לסמוך עליכם בשום דבר, בכלום. חנות מכולת לנהל אי-אפשר לתת לכם. הבנו שלתת לכם את משרד האוצר אי-אפשר. כל דבר קצת יותר גדול אי-אפשר. אבל כולו אירוע, אירוע, אתם לא מסוגלים לנהל. אתם בורחים כמו גנבים בלילה, בשעה 14:00. אתם משקרים לכולם, אומרים לאנשים שיכולים לעלות 16,000 כשאפשר 20,000, ומעלים רק 6,000 או 4,000 או 9,000 במקרה השיא. נכנסו עשרה אנשים, פרצו מחסום, אז גמרנו? נסגרו כל האוטובוסים, חוזרים חזרה. אי-אפשר לתת לכם לנהל חנות מכולת. אתם גיבורים. הורדתם שם מבנים, הכשרתם שטח, נתתם לאנשים להתנהל, זרקתם את האחריות מאחד לשני; אמרתם שאין אחראי לאירוע. הלכה הממשלה, החליטה על אחראי לאירוע, אבל המשטרה צחקה לו בפרצוף; המועצה האזורית צחקה לו בפרצוף. זלזלתם באינטליגנציה של מיליון אזרחים במדינת ישראל בהזדמנות החד-פעמית שהייתה לכם להוכיח שאתם ראויים בכלל לנהל חנות מכולת.
אתה גיבור על מה, על להפוך את הכשרות, אדון כהנא? על מה אתה גיבור? על מה אתה גיבור, אדוני עמר בר לב? על לא לדעת כמה הרוגים בכלל היו פה באינתיפאדה? מה אתם מסוגלים? אי-אפשר לתת לכם לנהל אירוע. שנה, שנה נתנו לך להתארגן. איזה אשראי ציבורי קיבלתם, ונכשלת בדבר הזה.
ולכן, אני חוזר לתחילת דבריי, לא סומך עליכם בכלום, לא מאמין לכם לכלום ולא מתרגש מבכיות התנין שלכם. לכן נצביע היום בעד ההסתייגות, ואם ההסתייגות תעבור – גם בעד החוק. תודה רבה.
1,305 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.