גברתי היושבת-ראש, בעוד זמן קצר נצביע על פיצול, כלומר על הקטנה של הצעת חוק הדגל של הקואליציה הזאת – פיצול תפקיד היועצת המשפטית. הסברתם לנו שנה שלמה שאי-אפשר שזה יהיה אותו בן אדם, היועצת המשפטית והתביעה הפלילית – לא יכולים שזה יהיה אותו דבר. האימא של ניגוד העניינים, האימא של השחיתות, זה כל כך חשוב, זה כל כך לגיטימי, למה אתם מתווכחים? זאת הצעת חוק כל כך כשרה.
אבל הינה, עכשיו יוצא המרצע מהשק. כי מה עושים עכשיו? מבטלים בעצם את הפיצול, ונשאר רק החיסול. נשארו אותם סעיפים מלוכלכים ומושחתים ורקובים ששתלתם בתוך תהליך היעני-פיצול הזה, שעכשיו גם ירדתם ממנו.
מה אומרת הצעת החוק הזאת? מה נשאר ממנה? שחוות דעת משפטית לא תחייב ממשלה; לא רק זה – שממשלה יכולה להחליט שהיא מחליטה מהו המצב המשפטי הנכון; היא גם תחליט במצב כזה לקחת עורך דין, ובאותו הרגע היא גם משתיקה את היועץ המשפטי לממשלה מלהתייצב בפני בית משפט, ולהגיד, רחמנא ליצלן, בנושא הגיוס, למשל: הינה הנתונים מהצבא, הינה הנתונים על ההטבות, או ששלילת ההטבות מהחרדים עוזרות לגיוס. הם פשוט יושתקו.
בנוסף, הממשלה גם תוכל לפטור עובד מדינה. כלומר, כאוס טוטלי בתוך המערכת הממשלתית. יוכלו להגיד, למשל, לחשב: למרות שיש לך חוות דעת משפטית שאסור לך לשלם הטבות למשתמטים בגלל שזה פסק דין מפורש של בג"ץ, בכל זאת הממשלה פוטרת אותך ואומרת לך: מותר לך לגנוב את כספי המיסים שלנו בניגוד לחוק.
אז עכשיו באמת, אני רוצה לומר שפשוט רואים לכם. כמה דיברתם על הפיצול והפיצול. והיה גם קשה להסביר לציבור שאומנם יש לו פיצול, אבל בתוכו מוחבא חיסול. ובסוף, כשאתם בוחרים – מקוצר הזמן, כי הכנסת מתפזרת, אתם מוותרים על האג'נדה הענקית הזאת של לפצל את תפקיד הייעוץ ותפקיד התובע הפלילי, ומקריבים את הכול בשביל להשאיר את הסעיפים המושחתים האלה, את החיסול.
את יודעת, היושבת-ראש, היום היה עוד דיון בחוק-יסוד: לימוד תורה. וגפני נשבע, נשבע ביקר לו, בתורה אולי, שזה חוק שהוא כל כולו קידוש לימוד התורה. אין לו שום משמעות כספית, אין לו שום משמעות בכלל. עד שהגיעה יועמ"שית משרד השיכון והסבירה לו שזה לא נכון. כי ברגע שעושים חוק של עקרון-על של לימוד תורה, היא עכשיו צריכה להחליט למי היא נותנת עדיפות – למילואימניקים או ללומדי התורה – במכרזי מחיר מטרה, בהנחות בשיווקי דירות, בקרקע באזורי עדיפות, בסיוע בשכר דירה, בדיור ציבורי, באזורי עדיפות לאומית שגרים בהם לומדים ועוד ועוד.
מה יקרה אחרי שהחוק הזה ייגמר? – אני מסיימת – אותה יועצת משפטית מחר לא תוכל להגיע ולומר שזו עמדתה. תבוא הממשלה, יבוא גפני וישתיק אותה. הוא יגיד לממשלה: אל תגידו. אתם תגידו שהאמת הזו, המשמעות המשפטית הברורה, בעצם, מהפיכת חוק-יסוד: לימוד תורה, שתעלה לנו כל כך הרבה כסף, היא בעצם ברורה. אבל אנחנו נשתיק אותה ונאמר דברים שאינם אמת.
אז באמת, אני אשמח שתשקלו את כל הדברים האלה, כי באמת, אנחנו דקה לפני בחירות, אתם קוראים לאחדות – זוהי לא אחדות.
454 מילים של אורית פרקש הכהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.