תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, כשהכול התחיל, הם הסבירו לנו: מה אתם רוצים? זה רק פיצול, זה לא חלק מהמהפכה המשטרית. אנחנו רק רוצים להפריד את שני הכובעים של היועץ המשפטי לממשלה, שיהיה סדר, שיבינו שיש יועץ ומייצג, ויש תובע כללי.
הם אומרים שהיה ניגוד עניינים. נו, בסדר. עשרות דיונים, ועכשיו כבר ברור, הפיצול הוא בעצם חיסול. זה מה שנשאר. והינה, עשרה ימים לפני תום המושב, ובעצם סיום הקדנציה, סוגרים מעגל. חזרנו לדבר שוב על פיצול, והפעם – פיצול החוק. עכשיו, כשהדד-ליין דוחק, כשהם רואים שאין להם זמן, התגלתה המטרה האמיתית: הם רוצים לפרק ולהשתיק את מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה. אז זהו, אין יותר את הכסות; יש את הדבר האמיתי – מה הם רוצים לעשות באמת.
עם מה נשארנו? נשארנו עם השתקת הייעוץ המשפטי לממשלה, כשהוא לא מייצג בדיוק את מה שהם רוצים. אם הוא לא יעשה מה שהם יגידו – תהיה בשקט, שב בצד. נשארנו עם הפרטת ייצוג המדינה בערכאות. בעצם בכל פעם ילכו לעורך דין פרטי. ואם חשבתם לרגע שהם ויתרו על מינוי פוליטי – פוליטי על מלא, כזה החברים שלהם – אז תבדקו את סעיף 18 לחוק, שקובע: 30 יום מיום כניסת החוק לתוקף, הממשלה תוכל להחליט איך היא רוצה למנות את היועץ המשפטי לממשלה.
החוק הזה הוא חוק מסוכן. הוא מסכן בעיקר את אזרחי ישראל, שעליהם לא יהיה מי שיגן. איש לא יגן עליהם. הוא מסכן גם את הבחירות כי היועץ המשפטי לממשלה ייתן איזו חוות דעת שהם רוצים.
נכון, זכותה של הממשלה לממש את האג'נדה, אבל לא זכותה של הממשלה להשתמש ברוב שיש לה כדי להיות עריצה. האזרחים צריכים לשאול את עצמם: האם זה לגיטימי שהממשלה תעשה כל מה שהיא רוצה בלי איזונים ובלי בלמים? לשיטתה של הקואליציה הזאת, כן.
מה אני אגיד לכם? תיהנו כל עוד אתם יכולים, כי ממש בעוד כמה חודשים, בממשלה שנקים, החוק הזה יבוטל.
295 מילים של קארין אלהרר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.