תודה רבה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, נגיד בנק ישראל הוריד היום את הריבית ברבע אחוז וחטף ביקורת משר האוצר, אשר טען כי הורדה מזערית של הריבית לא מחוברת לצורכי המשק ומקשה על ענף ההייטק והיצוא. צודק שר האוצר, אבל מי אשם בזה? מי ומה מקשים על נגיד בנק ישראל, איש מקצוע משכמו ומעלה, להוריד את הריבית בחדות?
ישנם כמה גורמים רלוונטיים: לראשון קוראים בצלאל סמוטריץ'; לשני קוראים בנימין נתניהו; לשלישי – איתמר בן גביר; לרביעי – עמיחי אליהו; לחמישי – מאי גולן. אני יכול להמשיך. הממשלה הכושלת הזאת, הלא-מקצועית, הלא-מתפקדת, היא הגורם המרכזי שמונע מנגיד בנק ישראל להוריד את הריבית בחדות; הממשלה שרואה במלחמה כלי להישרדות פוליטית, הממשלה שלא מסוגלת להוביל שום מהלך מדיני משמעותי ומייצב, הממשלה שמסרבת לקיים פסיקת בג"ץ, הממשלה שמפרקת את מוסדות המדינה, הממשלה שנכנעת למונופולים, ולא נלחמת ביוקר המחיה.
זאת ממשלה שהיא הגורם המרכזי לאי-היציבות המתמשכת, מה שמקשה על נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית בחדות. ולכן משקי בית משלמים ריבית גבוהה על המשכנתה ועל המינוס בבנק; ולכן התעשייה והיצואנים ממשיכים להפסיד משער הדולר הנמוך; ולכן בין היתר אלפי מועסקים בהייטק הישראלי הולכים בשבועות האחרונים הביתה; ולכן, בצלאל סמוטריץ', זה לא הנגיד, זה אתה. וממש בקרוב אתה הולך הביתה, ואנחנו נתקן. יש הרבה מאוד מה לתקן אחריך. תודה.
202 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.