תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, יותר מכולם – המשפחות השכולות, הפצועים, חברי כיתות הכוננות, תושבי עוטף עזה, כל אלו ששילמו את מחיר הדמים של 7 באוקטובר, אנחנו מצביעים היום על הקמת ועדת חקירה שתהיה מקובלת על כל חלקי העם ללא יוצא מן הכלל, ועדה שבה יוכלו לשאול את כל השאלות מכל הצדדים, ללבן את כל העניינים החמורים, השאלות הקשות. הן אכן קשות מנשוא.
הצעה טובה שהנחתי למעשה מעט אחרי 7 באוקטובר, ולצערי, אז חבריי באופוזיציה התנגדו – אני מקווה שעכשיו תתעשתו – הצעה שבה כולם יוכלו לשאול את השאלות, ונוכל להגיע לחקר האמת. אז מה מפריע לחברי האופוזיציה? חברת הכנסת שרון ניר, הרי בניגוד למה שאמרת, תוכלו לשלוח נציגים לוועדה ולשאול את השאלות הכי קשות, הכי קשות, ובצדק. מה מפריע?
אני אומר לכם, אזרחי ישראל, מה מפריע לאופוזיציה, ואני אומר את זה בצער. הם לא מחפשים את האמת. אני כאן ארבע שנים – לא מחפשים את האמת, מחפשים את פירוק הממשלה, מחפשים את הראש של נתניהו, בדיוק כמו הפרקליטים בתיקי נתניהו. לא החוק, לא הצדק, לא העובדות – אכפת לכם מדבר אחד, רק שלטון. ולכן המסקנה שלכם היא ועדה שימנה השופט יצחק עמית, ועדה שתירה את החץ ותסמן אחר כך את המטרה. ואנחנו יודעים, ואתם יודעים, מה תהיה התוצאה של ועדה כזאת של השופט עמית. כולנו יודעים, כיוון שאנחנו חיים כאן, לא חיים ביקום מקביל. אנחנו חיים כאן, כאן.
חיים כאן, שרון.
אנחנו רואים איך בג"ץ, איך השופט עמית חותר לפירוק כל המוסדות הדמוקרטיים, כל המוסדות הדמוקרטיים, כל אושיות המדינה, הממשלה, הכנסת. מבטלים חוקים של הכנסת, מבטלים, אדוני, חוק-יסוד לפני למעלה משנתיים, כאילו שבהינף קולמוס יכולים לבטל את זה. מסרסים את עבודת הממשלה, ממנים על הראש של השרים. זה לא איזה שינוי, זו לא איזו התערבות קטנה באיזו פינה – זה פירוק היסודות של מדינה דמוקרטית.
את כל זה עושה בית המשפט העליון, את כל זה הוא יעשה גם בוועדת חקירה אם הוא יקים אותה. אגב, השיא היה ריסוק מבקר המדינה, שומר הסף האחרון – חוק-יסוד, אגב – שומר הסף האחרון, בשיתוף פעולה עם הרצי הלוי, סירוס מוחלט. הקליטו את אנשי מבקר המדינה, הקליטו אותם בסתר, אגב, עד שגילו את זה במקרה.
הוא מחויב על פי חוק לחקור. אפשר לדבר על ועדת חקירה, הממשלה יכולה להחליט שכן, יכולה להחליט שלא. זה חוק-יסוד – הוא מחויב דרך קבע לחקור. מנעו ממנו. מנעו ממנו. ואני אומר עוד משפט אחד, וזה הדבר העצוב כאן, כי במקום שהטבח הנורא, חבר הכנסת מרגי, יאחד אותנו – כמו שבגין אמר אחרי יום כיפור: אין אופוזיציה במלחמה – החבורה הזאת מנצלת את הטבח לשיסוי ולפילוג, זה מה שאתם עושים, לשיסוי ולפילוג במקום לאחדות ולתיקון.
420 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.