ירון עמוס לוי.
עמוס, אבא, זיכרונו לברכה.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר איתכם על המאהל שנמצא כאן בחוץ למעלה משנה, עוד מעט שנה, של הלומי קרב, גיבורים וגיבורות, שהתחילו את המאבק שלהם כדי שמי שמסתגר בחדר יראה שיש מישהו שנלחם עבורו. קרוב לשנה הם כאן בחוץ, מגיעים לכל הוועדות, צורחים את הכאב שלהם מדם ליבם, ומדברים על דברים שחשבנו שהם דעה של הבית שלהם, והם מגיעים היום כעובדות.
לפני חמישה ימים פורסם מחקר של פרופ' רות פלדמן מאוניברסיטת רייכמן, מחקר שבחן 2,500 משפחות, והמחקר הזה מראה ש-75% מילדי משפחות המילואים מציגים תסמינים פוסט-טראומטיים ברמה תת-קלינית, זה נחשב לרמה גבוהה. אצל האבות משרתי המילואים, מי שיש לו מאות ימי מילואים, 35% דיווחו על תסמינים ברמה קלינית או תת-קלינית. גם בקרב האימהות, נשות המשרתים, דיווחו על 42% בתסמינים ברמה קלינית או תת-קלינית. אנחנו נמצאים בצונאמי של בריאות נפש, ואם לא תהיה התערבות טיפולית, המחיר ילווה את החברה בעוד שנים רבות.
אנחנו ראינו לאחרונה את הפרסום של אגף השיקום של משרד הביטחון, ש-26,000 חיילים וחיילות נקלטו ודיווחו שהם מתמודדים עם מצוקה נפשית או פוסט-טראומה, 65% מתוך ה-26,000. עכשיו, מה עשתה הממשלה הזאת עבור אותם אנשים? היו לכם 1,000 ימים, 1,000 ימים שבהם יכולתם לטפל ולחזק את אגף השיקום, שקורס תחת העומס; עובדים ועובדות מסורים שנמתחו עד קצה היכולת שלהם, שחודשים רבים הם מתריעים כאגף על סף קריסה. היו לכם למעלה מ-1,000 ימים להוסיף תקנים של מטפלים ומטפלות, לקצר את זמני ההמתנה, להפחית בביורוקרטיה בשביל אלו שנלחמו ונפצעו בנפש בהגנה על המולדת. היו לכם למעלה מ-1,000 ימים לטפל בכך שחייל שרוצה לקנות דירה – הוא לא יכול לקנות דירה כי אין שום חברת ביטוח שתבטח אותו, כי הוא מוגדר כחייל או כלקוח בקבוצת סיכון. אותו חייל שסיכן את החיים שלו מוגדר כי חברת ביטוח לא רוצה לבטח אותו. 1,000 ימים היו לכם, ו-1,000 ימים - -
- - לא נגעתם ולא טיפלתם בנושא הפוסט-טראומה.
302 מילים של ירון לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.