אדוני יושב-ראש הישיבה, שלום לך. חברות וחברי כנסת נכבדים, גבירתי סגנית המזכיר, תראו, אני מנסה לחשוב, אדוני היושב-ראש, ממה הממשלה מפחדת כשהיא מביאה היום, דרך חבר הכנסת קלנר, חוק שלא פיללנו ולא חשבנו שהוא יעלה. אני רוצה להזכיר לכל יושבי הבית הזה ולכל הכיסאות הריקים – אבל לכל כיסא יש חבר או חברת כנסת שעכשיו נמצאים בחוץ – אני רוצה להזכיר לכם שהגענו לכאן ב-9 באוקטובר, ביום שני, יום אחרי המאורעות האלה. אדוני היושב-ראש, כל חברות וחברי הכנסת, מכל סיעות הבית, כולם היו טרוטי עיניים. אנחנו דמענו, לא האמנו שהדבר הזה יקרה. וכל חבר או חברת כנסת מהאופוזיציה וכל חברי הכנסת מהקואליציה הסכימו והיו תמימי דעים שחייבים מיידית להקים ועדת חקירה ממלכתית. ממלכתית.
וראו זה פלא, איך אנשים שרוצים לברוח מאחריות הופכים את הדבר הקדוש הזה, ועדת חקירה ממלכתית, שאין בה פוליטיקאים, הופכים את זה לפלסתר, הופכים את זה לאיזה קשקוש פוליטי, שקם איזה חבר כנסת ואומרים לו: תגיש הצעת חוק כזאת. מה, אתם לא מבינים, חבר הכנסת קלנר, ראש הממשלה ביבי? מה, אתה לא מבין שנרצחו, שנשרפו? מה, אתה לא מבין שזה האירוע הקשה ביותר מאז הקמתה של המדינה, מאז השואה? אתה לא מבין שחייבים לחקור את זה, לכבודן של משפחות השכול, לכבודם של הנופלים, לכבודם של המתיישבים, לכבודם של אזרחי המדינה שלך? וכולם ייחקרו, וכולם ייתנו עדות – אתה וראשי ממשלה אחרים ואנשי צבא. אנחנו חייבים את זה למדינה הזאת. ולעשות מזה פוליטיקה זה בושה וחרפה. ממה אתה מפחד? ממה אתה מפחד?
אני רוצה להזכיר, אדוני היושב-ראש, שב-1968, נדמה לי, חוקק החוק לוועדות חקירה ממלכתיות. מאז היו 20 ועדות חקירה ממלכתיות. 20. מעולם לא פחדו מוועדת חקירה ממלכתית. תמיד ראשי הממשלות דחפו שתקום ועדה. אני הייתי חייל במלחמת יום הכיפורים, בטרם שוך הקרבות כבר הייתה ועדת חקירה, ועדת וינוגרד. זה לא להאמין.
ואני פונה לחבריי מהליכוד וחבריי מהקואליציה. אני יודע שהיד שלכם רועדת, אני יודע שאתם רוצים, רובכם הגדול, ועדת חקירה ממלכתית. אל תיתנו יד לדבר כזה. מסתכלים עליכם בני משפחות השכול, ורובם הגדול מזילים דמעה כשהם רואים את כנסת ישראל היום מצביעה לדבר נורא כזה. תודה, אדוני. סליחה שהארכתי.
332 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.