תודה רבה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, קודם כול, ניישר קו על השקר שהיה פה. מדד אמון הציבור – כפי שגם נבדק, אפשר לעשות ב-ChatGPT, בגוגל, בג'מיני, מה שתרצו – בשפל חסר תקדים. מעולם מדד האמון בכנסת ובממשלה לא היה כל כך נמוך, ובית המשפט העליון זוכה לאמון מהציבור. אתה יכול להקשיב, כי אני ישבתי והקשבתי לכל הדברים שלך.
קודם כול, ישבתי והקשבתי ולא הפרעתי לך.
אם הוא מפריע לי, תעצור לי את הזמן.
לא, דיברת עשר דקות, מתוכן נתתי שתי הערות.
תעצור לי את הזמן.
אבל אתה משווה לכנסת?
לא, מדד האמון בכנסת כבר תקופה ארוכה – בזכותכם, אתם עושים עבודה מעולה, תמשיכו ככה.
עכשיו תראה, מה היתרון בחוק שלך? שאתה היחיד שחוקק אותו, אין עוד ח"כים. נכון תמיד יש מחוקק ועוד? אין, זה רק קלנר. עכשיו, קלנר, מה לעשות, כנראה לא יהיה בכנסת הבאה, כי הבנתי שיש פה סגירה של שמונה שריונים, אז כנראה את הכנסת הוא יראה מהבית, כך שלא רק שלא יהיה דין רציפות – לא יהיה בכלל מי שימשיך אותו, תודה לאל שאף חבר כנסת מהליכוד לא חתם. אגב, מעניין למה הם לא חתמו.
אז החוק הפיגול הזה, שימצא את דרכו לפח הזבל של ההיסטוריה, יקרה באופן טבעי - - -
אל תפריע לי. אל תפריע לי.
אל תפריע. אני יודעת שכואבת לך אמירת האמת. מה עם שדה התעופה בצקלג, תגיד?
די. די, די. די עם הבדיחה הזאת שנקראת אלמוג כהן. אני רוצה להתייחס לוועדת חקירה ממלכתית.
הכול בסדר, תניח לי. אני רוצה לדבר על החוק. החוק הזה קודם כול ילך לפח, כי לא יהיה לו דין רציפות, כי אין מי שירצף אותו, אוקיי? כי קלנר כנראה לא יהיה. הכול בסדר, לא נבכה.
עכשיו בואו נדבר שנייה על הנחקר הבלעדי של 7 באוקטובר, היחיד שעדיין נמצא בכיסא. ראש השב"כ עזב; הרמטכ"ל עזב; חליוה עזב. כולם עזבו.
תקשיב, תקשיב.
אם סגן השר ל-AI מתעקש - - -
תקרא אותו לסדר או שיצא.
שיצא, אתה יכול?
אז תקרא לסדר את סגן השר ל-AI.
הוא מתייעץ עם גרוק, מתייעץ עם ג'מיני, הוא מתייעץ עם ChatGPT, ואלה פאדיחות בשבילנו, אז בוא נעצור.
תן לי לדבר. הם לא נותנים לי לדבר. האמת כואבת, שורפת בנשמה, אבל מה לעשות?
הנחקר הבלעדי היחיד שעדיין בתפקיד, מי זה? בנימין נתניהו. מה הוא רוצה לעשות? הוא רוצה למנות את החוקרים. ברור שאם ראש ממשלה של 30 שנה – 30 שנה לא רצוף, אבל 30 שנה – הכיל שנים את חמאס, הזרים מיליונים, שלח את יוסי כהן לקטר, את ראש המוסד הוא שלח לקטר בשביל להביא מיליונים לחמאס. זה שהכיל את הבלונים, זה שהכיל את הרקטות, זה שאמר: שקט ייענה בשקט, זה שקיבל פתק מיחיא סנוואר שכתוב עליו: תעשה סיכון מחושב – הבן אדם הזה, הוא רוצה למנות את ועדת החקירה. ברור שהוא רוצה למנות את ועדת החקירה, כי הוא הנחקר המרכזי, כי הוא היחיד שמולחם לכיסא בעוד כל אלה - - - ב-7 באוקטובר, ובצדק התפטרו מהתפקיד שלהם – הוא עדיין שם. אז הוא רוקם, רוצה להקים ועדת חקירה כזאת חמודה. אני לא יודעת אם קראת על הוועדה. הוועדה תעשה רק מה שהממשלה אומרת וחברי הכנסת הבובות ישבו ביחד ויסכימו.
אז לא יקרה, האופוזיציה לא תשתף פעולה עם הפיגול הזה, החוק הזה ילך לפח הזבל של ההיסטוריה, לשם הוא ראוי להגיע. תקום ועדת חקירה ממלכתית, השופטים הם אלה שימנו את החוקרים ולא אף אחד מחברי הכנסת. אסור לפוליטיקאים להתערב בוועדת חקירה, אסור להם. אוי ואבוי לחבר הכנסת שייקח חלק בדבר הנורא הזה.
הנחקר הזה יום אחד יעמוד בפני ועדת חקירה ממלכתית וייתן את הדין על הכסף הקטרי, ייתן את הדין על המיליונים שהוזרמו לרצועה במשמרת שלו, וייתן את הדין על ההפקרה של אזרחי ישראל במשך כמעט 30 שנה, פעם אחרי פעם. רק הפקיר אותם, הפקיר אותם לטרור במשך שנים.
אני מסיימת. ב-7 באוקטובר זה התפוצץ לנו בפנים. הוא יעמוד לדין והוא ייתן את הדין, כי הוא לנצח ראש ממשלת 7 באוקטובר, ראש ממשלת הטבח. תודה.
621 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.