תודה רבה, מכובדי היושב בראש. דווקא בנאום הקודם שלי, סימון, בהצעת האי-אמון דיברתי על הסוגיה הזו ועל כך שבמדינת ישראל בשנים האחרונות היו אירועים כל כך כבירים ואיומים, שהיו מספיקים לממשלה הזו ללכת לבד, בלי ועדת חקירה, בלי שמישהו מתלונן שתלך, אבל הם לא עשו את זה.
עכשיו, סימון, ברשותך, היושב בראש, אני רוצה לדבר דווקא על כדורגל. המונדיאל הזה מתקיים אי שם במערב, ויש בינינו הבדלי שעות רציניים. לפעמים המשחקים מתחילים בשעה 01:00.
כן.
נכון, איכות החיים שלך מעולה בעניין הזה.
איזה סבל, איזה סבל להיות ער כל הזמן כדי לראות את זה. אבל לפחות גם יוצאים משם דברים משמחים, סימון. יש שם שתי נבחרות ערביות שהעפילו לרבע הגמר, מצרים ומרוקו. מרוקו תשחק את המשחק הבא שלה נגד צרפת.
אז נו, יאללה, תפרגן.
יאללה, תפרגן.
אוקיי. גם אני אוהב את הכדורגל של המרוקאים. מדהים. אז הם נפגשים עם הצרפתים, ומצרים פוגשת מחר, אני חושב, את ארגנטינה. מעניין, ממש מעניין. ומחר זה לא יהיה באמצע הלילה, היושב-ראש, אתה יכול להתאמץ ולראות את זה, אם אתה רוצה.
אבל אנחנו מקווים שהתזמון של מרוקו ייפול בזמן מתאים. יש זמן מתאים לזה בכלל?
גם על זה.
אוקיי. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) שוכרן, היושב-ראש.
192 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.