אתם לא רוצים לדעת מה האמת. אתם לא מסוגלים, ואין לכם בשלות לדעת מה האמת שקשורה לתופת אוקטובר. כי לא מעניינת הקונספציה – קונספציה שגויה ותפיסת אויב מעוותת היא לא הסיבה לוועדת חקירה. הסיבה לוועדת חקירה היא לגלות לא מי אחראי קונסטרוקטיבית למה שקורה במדינה, אלא מי אשם. וכשאני אמרתי בתחילת המלחמה שהיה חשד לפריצה רק לשני קיבוצים ולא הודיעו לראש הממשלה, מה אמרו לי? זאת, היא קונספירטיבית. זה כתוב בדוחות וזה כתוב בתחקירים.
ואני רוצה לשאול אתכם, להעביר לכם פה ככה כל מיני דברים לאוויר העולם. לשאול אתכם אם אתם יודעים. האם אתם יודעים שנגנבו 800 פלאפונים ממחסנים של השב"כ? ממחסני השב"כ, 800 פלאפונים. בהתחלה השב"כ הכחיש את זה. אחר כך, מכיוון שהיה עוד מקור, זה אושר. מעניין מאוד איך אפשר בכלל לגנוב משהו ממחסני השב"כ. אבל עובדה.
האם אתם יודעים שעשרות אלפי סרטונים מיום התופת, ממצלמות עין הנץ בכביש 232 – מצלמות שהיו בצבא, נלקחו מהמשטרה לצבא – עשרות אלפי סרטונים נעלמו?
האם אתם יודעים שמשפחות שכולות סיפרו שבפלאפונים של הילדים שלהם, שכרטיס הזיכרון נשמר והזיכרון נשמר, צילומים והקלטות מ-7 באוקטובר נעלמו? האם אתם יודעים למה מפקד בית החולים שיפא שוחרר? אתם לא יודעים. ואתם יודעים מה? אתם גם לא תדעו. אתם גם לא תדעו. ביום שחרורו – ואת כל זה אני אומרת לכם רק כדי להבין למה אי-אפשר להקים ועדת חקירה ממלכתית. ועדת חקירה ממלכתית בחסות איזה שופט עליון לא תגיע לשום מקום.
אנחנו צריכים אנשים אמיצים, ובגלל זה אתם תביאו נציגים ואנחנו נביא נציגים, וזה נציגים ראויים, ואתם תחקרו ואנחנו נחקור, כדי להגיע לחקר האמת. כי האוזניים – אוזניים תצילנה לדעת מה היה, אוזניים תצילנה. אין חיה בעולם ש-7,000 מחבלים חודרים את גבולות ישראל באין מפריע. תגידו לי, מה קרה בזיקים? מה קרה בזיקים? ותגידו לי, שמעתם מה היה עם חיל הים? הרי חיל הים קיבל הודעות, והציל ממש מתוך הים. אף אחד לא יודע את זה. אם אני לא הייתי אוספת ראיות ועדויות, לא הייתי יודעת. אני, בכלל – מה אני, לוחמת? אני יודעת מה קורה בחיל הים, איך זה עובד, איך זה לא עובד? מאיפה באו מחבלים, לא באו מחבלים – נעלם. איך נדע את כל זה?
ואני אסיים לספר לכם מה היה עם מנהל בית החולים שיפא. כשבאותו בוקר סופר שמנהל בית החולים שיפא, הארכי-מחבל, שוחרר, השב"כ הוציא הודעה שהוא שוחרר בגלל שלא היה מקום בכלא. ואז אני אומרת בוועדת חוקה, למשפחות של חטופים: אין חיה כזאת, כי לשירות בתי הסוהר אין סמכות לשחרר שחרור מינהלי של עצורים – רק של שפוטים, שיש להם פסק דין. טוב, אני באה לגלנט, גלנט אומר לי: זה לא העסק שלי. שב"ס מוציא את פקודת השחרור, חתום עליה תת-אלוף מאיר חן. תת-אלוף מאיר חן אישר את החלטת השב"כ לשחרר אותו. טוב, אז בערב יצאה הודעה שזה טעות של הש"ג. הם שחררו את מנהל בית החולים שיפא כדי שלא נדע את מה שהוא יודע.
ובכן, רבותיי, אני אומרת בצער רב: אולי בזכות ההצעה הזו שלך, חבר הכנסת, אולי נצליח, אולי. לצערי הרב, חומרים רבים לא בידיים שלנו, לא בשליטה שלנו. וכששופט מוריד את הראש שלו בפני צווים ובפני כל מה שאומרים לו בצמרת – אנחנו לא מורידים את הראש. כי אנחנו רוצים את האמת.
506 מילים של טלי גוטליב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.