קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני כל הזמן שואלת את עצמי שאלה מאוד פשוטה: מה המדינה הזאת עשתה לחברי הקואליציה? למה הם כל כך שונאים אותה?
זה לא עוזב אותי, כי כל פעם שאני מסתכלת – לא על המילים, לא על ההתלהבות, לא על צרחות ועל הצעקות אלא על המעשים – אני שואלת: לאן אתם רוצים להגיע? מה המטרות של הקואליציה, של השלטון ושל הממשלה וחברי הכנסת? אתם רוצים שיהיה פה – מה, מצבה "פה הייתה מדינת ישראל"? לשם אתם שואפים? כאילו, באמת, תחשבו בהיגיון. ועכשיו תוך כדי כתבתי כמה דוגמאות. כרגע תמונת המצב: יש לנו חטופים, תרצו או לא תרצו, הם אזרחי ישראל, גם אם הם שמאלנים, להבנתכם. ככה עשיתם ניתוק לאזרחי ישראל.
כן. גם כל המפונים הם שמאלנים, כי הם מפונים, אז הם מעיזים לפתוח פה ולבוא בטענות, אז כל מי שלא מתאים הוא שמאלן.
אז חטופים יש לנו, מפונים יש לנו, הצפון עוד פעם מתחמם, כי היה ברור שזה יקרה אחרי הביזיון הזה, ההסכם הזה שעשיתם. אוי ואבוי אם אנחנו היינו עושים כזה הסכם – הייתם מורחים אותנו פה על הרצפה. בדרום עכשיו היו יירוטים. הקטסטרופה הכלכלית, היא כבר פה. כל פעם שאני באופן אישי הולכת לסופר, ואני לא מומחית גדולה, אני רואה שתבנית אפייה, שהיו שלוש ב-15, עכשיו שתיים ב-15, וזה כבר אומר לי הכול ברמה הפשוטה של משק בית. זאת אומרת, זה מה שיש, ואני עוד לא נגעתי בהמון בעיות אחרות, זה ככה תוך כדי – אלה הבעיות.
במה אתם מתעסקים? במה אתם מעסיקים את הכנסת? במה אתם מעסיקים את התקשורת? בחוק החסינות, בחוק הרג השידור הציבורי, בהפרדה מגדרית, בהדחת כל מי שלא בא לכם בטוב. האמת, כל מי שמעז לא לדבר לרוחכם – זהו, צריך להדיח אותו: יועמ"שית, פצ"רית, יועצים משפטיים, גנרלים. צריך ליישר קו עם השלטון. מי שלא – שילך הביתה. השתלטות עוינת על כל המערכות, ועוד לא דיברתי על השתמטות. ואללה יופי, זה מה שיש לנו וזה מה שאין לנו. בהצלחה למדינת ישראל.
315 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.