קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת שאפשר לדבר רבות על הנושא של התקציב הנוסף ולא מספיק לנו גם מה שקורה בתוך הוועדה, אבל לצערי הרב אנחנו כל הזמן עסוקים בכיבוי שרפות. לכן, כבוד השר, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שאתה נמצא כאן ולפנות אליך בעניין של העובדים בנצרת וספציפית בעניין של העובדות הסוציאליות, הרוב הן עובדות ולא עובדים סוציאליים.
האמת, למען גילוי נאות, אני גם עובדת סוציאלית ועבדתי בנצרת 11 שנים, לכן הקשר הישיר שלי עם האגף וגם עם העובדות שם. אני חייבת להעביר את הזעקה שלהם, ואני מקווה שכבוד השר באמת ימצא אוזן קשבת, יקיים, יפעל ויעשה את הדרוש, וגם במיידי. לא יכול להיות, אנשים שמטפלים במצוקה של אנשים, וכבר חודש רביעי הם בלי משכורת. כבוד השר, אתה יכול לתאר לעצמך איזה חיים ואיזה חודש ואיזו התנהלות כספית כלכלית יכולים לנהל אנשים שארבעה חודשים לא קיבלו את המשכורת שלהם, שיש להם ילדים באוניברסיטה, שיש להם ילדים במעונות יום, שיש להם תוכניות, פרויקטים והתחייבויות לחיים שלהם, שיש להם צ'קים שהם כבר הוציאו, שיש להם הוראות קבע? אני לא מבינה למה כסף שעובר עבור תשלום שכר לעובד לא מגיע לעובד. לא משנה לי שיש בלגן, יש בעיה כספית בעיריית נצרת, אבל אפשר לעשות אחרת.
כבוד השר, אני מקווה שאתה באמת שומע את מה שאני אומרת. היו מקרים, אני זוכרת את המקרה של עובדי ההוראה. פעם הייתה להם בעיה כזאת, ואכן הם הגיעו להסכמה, וזה עדיין עובד עד היום – פתחו קופה ספציפית לעובדי הוראה, והתקציב שלהם עובר מהמשרדים ישירות לקופה הזאת. אתה יודע שהעובדות אומרות לי: אימאן, אפילו ב-75% של המשרד אנחנו מוכנים להסתפק, אבל שיהיה לנו משהו, שנוכל לקנות אוכל לילדים שלנו, שנוכל לתת משהו לקטנים בחורף הזה הבא עלינו.
לא יכול להיות שאנשים שאמורים לטפל במצוקה של אנשים, הם בעצמם כבר במצוקה. איך מצפים מאדם שהוא במצוקה כלכלית, שהיא רגשית עד הסוף, שייתן שירות למטופל ולקליינט שבא ללשכה בבקשת עזרה?
ברשותך רק משפט אחד. אני מקווה, כבוד השר, שאתה תעשה מעשה. אני יודעת שהייתה שאילתה כללית לגבי נצרת, אבל אי-אפשר להמשיך ככה. אני רוצה להגיד לך שהפרויקטים שאמורים להתנהל ולתת שירות, גם לזקנים, לא מתקיימים, אז הגיע הזמן שהמדינה תיקח את האחריות על מה שנעשה.
346 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.