קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אני אדבר ללב שלך. מכובדי היושב-ראש, אני רוצה לנצל את הנוכחות שלך כמנהל הישיבה כדי לדבר על נושא כללי, אבל גם להתמקד בסוגיה ספציפית שצריכה לגעת גם לך וגם לכל אחד מאיתנו. כל שר אומנם אחראי באופן ישיר על המעשים שלו, אבל הממשלה אחראית על המדיניות הכוללת של כל שריה, וראש הממשלה נושא באחריות ראשונה למעשיו של כל שר, גם כאשר המדיניות נקבעת במשרד של השר הספציפי.
אדוני שר הפנים יושב פה, ואתה ער להתרחשות של הימים האחרונים ולהתנהלות בימים האחרונים של השר שהיה אמון על הביטחון האישי של אזרחי המדינה, תושבי המדינה, ועל העליהום הדתי והרדיפה הדתית והגזענית, הרדיפה שהיא בבחינת מעשה שנאה שהבן אדם הזה מנהל נגד החברה הערבית בריש גלי בתחום הזה ובכל התחומים האחרים.
אתם, כחברים בקואליציה – אני מכוון את הדברים אליך, שר הפנים, וגם אליך, היושב-ראש – אתם נושאים באחריות גם על המעשים שהבן אדם הזה עושה. לא יכול להיות שאתם כאנשים מאמינים מקבלים ומסכימים ולא יוצאים בצעקה נגד הצהרות פופוליסטיות של אדם שמחפש תמיכה אלקטורלית בקרב בייס מסוים, ועל הדרך דורך על כל החברה במדינת ישראל; על הדרך מעורר שנאה; על הדרך מעורר רדיפה דתית. אתם צריכים לצאת נגד זה לפני שהחברה הערבית יוצאת נגד זה.
לא יכול להיות שכל התעלולים שלו עוברים בשקט. הוא מתגאה שהוא הורס לערבים; הוא התגאה שהרס מסגד באום אל-חיראן בנגב, ואנחנו לא רואים אתכם צועקים נגד. אנחנו לא רואים אתכם פונים לראש הממשלה ומבקשים ממנו שיעמיד אותו על הגבול שלו. שיפסיק עם הרדיפה; שיפסיק עם השנאה; שיפסיק עם השיסוי שהוא עושה באזרחי המדינה. תודה רבה.
249 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.