קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, יום הזיכרון לרצח יצחק רבין, זכרו לברכה, 4 בנובמבר, היום שבו יגאל עמיר, רוצח קיצוני, התנקש גם בדמוקרטיה הישראלית. בכנסת הזאת יושבים ח"כים ושרים מהמפלגה שהעומד בראשה הסית לרצח ראש הממשלה רבין. מה קרה לנו, החברה הישראלית, שמפלגתו של מי שתלש את הסמל של רבין ואמר "נגיע גם לרבין", נמצאת בכנסת ובממשלה וקיבלה מראש הממשלה, האיש והמרפסת בכיכר ציון, את המפתחות לביטחון הלאומי שלנו? מפלגה בראשות סייען טרור ועבריין סדרתי, שהיא גלגולו של כהנא ומפלגת כך, שהוצאה מחוץ לחוק; מפלגה שבתוך ברית הקיצוניים הסחטנית של ביבי הפכה להיות מכתיבת המדיניות של תנועת הליכוד וזו שעושה הפיכה משטרתית בעיצומה של מלחמה. הכנסתם צלם בהיכל לדיראון עולם של הממשלה הזאת והעומד בראשה.
כמה ברור, בהתאמה, שהמפלגה הלאומנית והכהניסטית הזאת היא גם זו שמונעת עסקה להשבת חטופים וחטופות; מפלגת עוצמה יהודית, ששכחה מה זה להיות יהודים ואת המצווה החשובה ביותר ביהדות, פדיון שבויים; מפלגת עוצמה יהודית ששכחה מה זה להיות יהודים, ממש ככה. כל שריה הצביעו בלי בושה ובגאווה נגד עסקת החטופים הקודמת, נגד החזרתם של ילדים ופעוטות. כן, לזה הם הצביעו נגד. מפלגה נגד הצלת חיים. מי שרודף את המוות יותר משהוא רודף את החיים לא צריך לקבל סמכות על החיים והביטחון האישי של כולנו.
ואני אגיד את זה: רבין אמר וצדק – ביטחון איננו רק הטנק, המטוס וספינת הטילים; ביטחון הוא גם, ואולי אף קודם כול, האדם. האדם, האזרח הישראלי. ביטחון הוא גם החינוך של האדם, הוא הבית שלו, הוא הרחוב והשכונה שלו. הוא החברה שבתוכה צמח. ביטחון הוא גם התקווה של האדם.
אני מאחלת לנו שנדע ימים של תקווה. הם יבואו כשנחזיר את כל 101 החטופים והחטופות שנמצאים בשבי חמאס, כשנעדיף קדושת חיים על פני המלחמה, על פני המוות. זאת החובה שלנו כאן, במשכן החשוב הזה, החובה הלאומית שלנו. ואני באמת מאחלת שנדע ימים טובים של תקומה. הימים האלה יגיעו רק אחרי שנחזיר את האחים והאחיות שלנו מהשבי. תודה רבה.
305 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.