קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאני רוצה לדבר על שני דברים – אני מקווה שאני אספיק – שפשוט שרפו לי את הלב אתמול. אחרי חוק המעונות ואחרי הפרשה הביטחונית ואחרי ה"הותר לפרסום" ואחרי הכול, אתמול קיימנו סיור בנגב סביב הסוגיה של חוק הנגב, שגם ממנו רוצים לגזול לנו כסף. הנקודה האחרונה בסיור שלנו הייתה אצל חנה רדו. לחנה רדו יש כמה וכמה פרויקטים שהיא הקימה: תעסוקת נשים בנגב, עידוד נשים לצאת לעבודה, במיוחד משרות שמותאמות כמשרות אם. היא עוסקת היום גם בהשמה של מפוני העוטף חזרה לעבודה. הרבה איבדו את העבודה שהייתה להם. הרבה דברים השתנו.
אני רוצה לספר לכם איזה קול קורא פורסם על ידי המשרד עבור הכשרות מקצועיות ליישובי העוטף. אדוני השר, אני מה זה אשמח אם תשמע את זה. ככה. עבור 50 צעירים – אוקיי? במיוחד הצעירים מחפשים עבודה כדי להישאר בעוטף. חשוב לחזק את העוטף – הקול הקורא פרסם 60,000 שקלים. משמע, 1,200 שקלים כולל מע"מ, מה שנקרא, עבור הכשרה. אני רוצה לומר לך משהו. ההכשרה היחידה שאפשר לעשות להם ב-1,200 שקלים היא כנראה עבור מלצרות. כי אפילו הכשרה לעבוד באיזשהו שירות לקוחות – אפילו האוזניות עולות 800 שקלים. ולכן לא ברור לי הסכום המגוחך הזה עבור הכשרות מקצועיות של משרד העבודה. עבור הכשרות מקצועיות לתושבי העוטף – 1,200 שקלים לאדם. איפה נשמע דבר כזה? מה הם יעשו עם זה? מי ייגש לקול הקורא הזה? איזו הכשרה אפשר לעשות בסכום הזה? והמשמעות של להשאיר צעירים בדרום, ובטח בשיקום העוטף, היא סופר-משמעותית.
אני אשאיר את כאב הלב השני שהיה לי אתמול לפעם הבאה שאני אעלה פה, כי אני כן רוצה יותר מ-30 שניות לדבר עליו. תודה.
262 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.