קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, למעלה משנה אנחנו כולנו בבית הזה מסתובבים ברחבי הארץ, אם זה לוויות, אם זה שבעות, אם זה מפגש עם מפונים, חיילים, אנשים שנפגעו, בכל רחבי הארץ. וברוב המקומות אנחנו שומעים דברים שונים ממה שאנחנו שומעים כאן בבית הזה. מבקשים מאיתנו להתאחד, מבקשים מאיתנו להיות ביחד, להפגין אחדות ובאמת להראות לעם ישראל שבשעה הכל-כך קשה כשישראל מנהלת מלחמה כולנו חייבים להיות ביחד. ואכן, אנחנו לוקחים את הדברים הטובים, מגיעים לבית הזה, ומה אנחנו רואים? אנחנו רואים שזה נשאר רק בגדר סיסמה. מהיום הראשון של המלחמה אמרנו: כל מה שקשור למאמץ המלחמתי, נתמוך גם מהאופוזיציה. לא חייבים להיכנס לממשלה, אבל ניתן תמיכה, לא נעכב שום חוק, לא נעכב שום דיון. נהיה אופוזיציה ראויה, ובשעתה הקשה של המדינה אנחנו נתמוך.
אני, לצערי, לא יכול להגיד שבחודשים האחרונים הקואליציה בכלל הפנימה את הסיוע שאנחנו כאופוזיציה נתנו לממשלה. אם זה למשל בחוקים שמוגשים כאן בבית הזה בסדר-היום, ואפילו עם התקציב. אני לא יודע מתי התקציב יובא לכנסת, אבל כשאני מסתכל על התקציב הזה, ואני דווקא שמח ששר החוץ נמצא כאן, כי, אדוני שר החוץ, היית שר האוצר בדצמבר 2020, כאשר התקציב לא עבר, ואמרת כאן מהדוכן הזה שאתה הכנת את התקציב, אתה מוכן להעביר אותו, אבל הממשלה הפריטטית שהיית חלק ממנה לא העבירה תקציב. ואז הלכנו לבחירות. היום המצב למעשה דומה קצת למה שהיה לפני ארבע שנים. התקציב שהממשלה מעבירה ותגיש לכנסת זה לא תקציב של כל המדינה, זה לא תקציב של עם ישראל, זה תקציב לשימור הקואליציה. זה תקציב שמעמיס על מעמד הביניים, זה תקציב שמגדיל את ההוצאות של משפחה ממוצעת שעובדת, שמשלמת מיסים, שמשרתת במילואים למעלה משנה.
ואז אני שואל את עצמי: אז איפה האחדות הזו? במה מתבטאת האחדות, שאתם כל כך רוצים אותה? אתם בקואליציה רוצים אחדות, ואנחנו מוכנים לאחדות הזו, אבל במה זה מתבטא? כאילו שאנחנו נתמוך בכם וניתן לכם לעשות מה שאתם רוצים בשביל שימור הקואליציה שלכם? אז זו לא אחדות. אז אם אתם תקשיבו לאופוזיציה, ותקשיבו להצעות שלנו גם בנושא התקציב, יכול להיות, אולי, שנחזור לימים שלפני חצי שנה, לפני שמונה חודשים, שאכן דיברנו על אחדות. ואז לנו תהיה תשובה לאותם אנשים שדורשים מאיתנו אחדות. כי עכשיו מה אני יכול להגיד לאותם אנשים שאומרים: תהיו ביחד, אבל תדאגו לנו, כי הממשלה מעמיסה עלינו את הנטל, כשאנחנו אלה שמשרתים ואלה שמשלמים, ובסוף אנחנו אלה שגם נצטרך לשאת על כתפינו את כל הוצאות הממשלה, כשאתם – אתם, הממשלה – לא יודעים לנהל את המדינה. תודה רבה.
389 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.