קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חזרנו לחוק. חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2024.
בשם שר התרבות והספורט אני מתכבד להציג את החוק. חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ"ד–1994, ביקש להסדיר את ענף מכוני כושר, וזאת על מנת להבטיח את ביטחונם של קהל המתאמנים הרחב, בגירים וקטינים, לצד קביעת חובות שונות באשר לאופן הקמתם והפעלתם של המכונים. לאורך השנים בוצעו מספר תיקוני חקיקה – –
– – אשר נועדו להקל בחלק מהדרישות שבחוק, וזאת בהסתמך על עמדתם של גורמי המקצוע במשרד התרבות והספורט ולאור צרכים שעלו בקרב ציבור בעלי המכונים וקהל המתאמנים. כמו כן, בשנים שלאחר מגפת הקורונה הוחלט במשרד על בחינת ההסדרה בענף במטרה להכריע בשאלה אם קיים עוד צורך בהסדרה הקבועה בחוק – זאת לאור העובדה כי במדינות רבות בעולם פעילותם של מכוני כושר כלל אינה מוסדרת בחקיקה. שאלות בהקשר זה התעוררו גם נוכח קיומם של מתקני ספורט רבים, חלקם חיצוניים, ובהם כאלה הכוללים מכשירים הדומים למכשירים המצויים במכוני כושר ולגביהם אין כל הסדרה או חובה לנוכחותו של מדריך מוסמך.
הפעילות במכוני הכושר היא פעילות עממית בעלת היבטים חברתיים ובריאותיים חשובים. כיום פועלים בישראל כ-2,000 מכוני כושר פרטיים בגדלים שונים. למכונים קהל לקוחות המורכב ברובו מרוכשי מינויים, ובעלי המכונים עושים מאמצים רבים כדי לשמרם, בעיקר באמצעות מתן הדרכה מקצועית ואספקת מכשירים חדישים, ממוחשבים ובעלי יכולת מעקב אחרי מתאמנים. במכוני הכושר המובילים וברשתות הגדולות ישנה דרישה מקצועית גבוהה מהמדריכים העובדים בהם, מתוך הבנה שזוהי הדרך המיטבית לגייס לקוחות ולשמרם לאורך זמן.
במסגרת תהליך גיבוש החקיקה הדרושה ערך המשרד שולחנות עגולים עם אנשי רפואת ספורט, בעלים ומנהלים של מכוני כושר וקאנטרי קלאב, מדריכי כושר גופני, נציגי המועצה לשלום הילד, נציגי ציבור ומתאמנים במכונים, נציגי מוסדות הכשרת מדריכי כושר, נציגי האקדמיה, יזמים בתחום מכוני הכושר וכושר גופני. בדיון בשולחנות העגולים וכן במסגרת הערות הציבור הכתובות שהועברו למשרד במסגרת תהליך בחינת הרגולציה עלו שתי טענות מרכזיות.
ראשית, דובר כי קיים קושי של ממש בגיוס כוח אדם איכותי למכוני הכושר, וכי חובת נוכחות מדריך מוסמך המתחייבת מהחוק ללא כל הבחנה, לאורך כל שעות היום ובלי קשר לכמות המתאמנים בפועל, מקשה מאוד את הישרדותם הכלכלית של מכוני הכושר. שנית, הובהר כי נוכחות של מדריך הכרחית בעיקר ביחס למתאמנים חדשים ללא ניסיון ולקטינים, אולם באשר למתאמנים חוזרים שהם בגירים נטען כי הצורך במדריך אינו מהותי, ואין הכרח בדרישה זו באופן קבוע.
יצוין כי במהלך גיבוש עמדת גורמי המקצוע במשרד נשקלה תחילה האפשרות להמליץ על ביטולו של החוק ועל הותרת שאלת הצורך במדריך כושר לכוחות השוק, זאת הן בשים לב לכך שכפי שצוין לעיל במדינות שונות בעולם אין חובה רגולטורית בעניין; הן כיוון שקיימות פעילויות ספורט מרובות שנראה כי אין בהן מידת סיכון פחותה מאשר בחדרי כושר אשר אין הוראה מחייבת בקיומו של מדריך כל אימת שמקיימים אותן, למשל מתקני כושר ציבוריים ועוד; הן בשים לב למדיניות הממשלה בדבר הפחתת הרגולציה והורדת חסמים.
יחד עם זאת, לנוכח החששות שהועלו במהלך ההליכים שפורטו לעיל, במיוחד בכל הנוגע לפגיעה האפשרית בקטינים, נמצא כי יש לנקוט פתרון מאוזן יותר, אשר בצדק – הפחתה משמעותית של הרגולציה נותנת מענה גם לחשש המתקיים בנוגע לקטינים. על כן מוצע במסגרת ההצעה הנוכחית להותיר את חובת קיומו של מדריך כושר כל אימת שקטינים מתאמנים בחדר כושר אך לא לקבוע הוראה דומה בכל הנוגע למתאמנים בגירים. כך, תועבר שאלת קיומו של מדריך כושר בכל הנוגע למתאמנים בגירים למערך יחסי השירות המתקיים בין בעלי מכוני הכושר והמתאמנים. ההנחה היא שעם ביטול חובת נוכחות המדריך ביחס לאימון בגירים יחל תהליך שבו השוק יסדיר את עצמו על פי דרישות הגורמים העיקריים הפועלים בתחום – בעלי מכוני כושר, הלקוחות והמדריכים – ויאפשר תחרות טבעית בשוק מכוני הכושר כדי לשמר את רמת השירות, את איכותה ואת רמת הבטיחות, תוך הכתבת הדרך המקצועית בענף. לכן מוצע לבטל את חובת נוכחות המדריך במכון הכושר בכל עת שבה נמצאים מתאמנים בגירים, ובצד זאת להותיר את חובת נוכחות המדריך בכל עת שמתאמנים במכון קטינים.
בנוסף מוצע לקבוע חובה שלפיה בפעם הראשונה שבה מתאמן מגיע למכון הכושר תחול חובת נוכחות של מדריך, הוא יציע למתאמן תוכנית אימון אישית וכן ידריך אותו ביחס לכללי הבטיחות החלים על אימון במכון כושר. מוצע כי דרישות אלה לא יחולו על מכון כושר המצוי בבניין מגורים, במקום העבודה ובבית מלון, ובלבד שהוא אינו פתוח לציבור הרחב.
666 מילים של ישראל כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.