קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הפוליטיקה, להבתנו, חודרת לקודש-הקודשים. איך אני יודע? כי פה על הדוכן לפניי שמענו כמה דברים מפורשים. למשל שמענו חבר כנסת שמבקש – מתחנן – מראש הממשלה, ממפלגתו, להדיח את שר הביטחון. ואני שואל את עצמי, חבר הכנסת בן ברק, למה להדיח את האיש הלוחם, הגנרל – הכרתי אותו כמפקד פיקוד דרום – במה הוא חטא? איש אמיץ, עומד על דעתו. אנשי מפלגתי, כשהיו ביחד בקבינט, לא תמיד היו בדעה אחת – – –
כן. אז יכול להיות שהוא מצליח, ויכול להיות שהוא לא מספיק נאמן לשלטון, למשפחה, לא ברור לי. איש מתאים מאוד, לא ממפלגתי. ואני מקווה שהוא ישרוד את מחול השדים ואת הפוליטיקה הזו בקודש-הקודשים.
וחבר כנסת אחר מאותה מפלגה אמר לפני כמה דקות, בציניות, שהוא לא כל כך מבין את הבעיה עם הפרשה שכרגע נחקרת. אני, אדוני היושב-ראש, רוצה לומר שפה לא מדובר בהדלפה, זה החלק הקטן; מדובר באדם, על פי המידע שיש בידי ופורסם, שאין לו סיווג לעסוק במה שהוא עסק. אין סיווג. אסור לו. והוא בחוצפתו חשף – נחשף למידע שאסור לו להחזיק בידו, זאת עבירה בפני עצמה; לאחר מכן עוד הגדיל והחמיר את המצב ואת המידע הזה בלא אישור, לטעמי תוך פגיעה או חשש לפגיעה בביטחון המדינה, העביר מחוץ למדינה, לחוץ לארץ, כי שם אין צנזורה; לאחר מכן – – –
כן. אני מקבל, ואני מדבר על דברים שאני שומע. זאת אומרת, גם חבר הכנסת שדיבר לפניי – – –
אז אני מקבל את ההערה. אני מקבל את ההערה, ואני מקווה שמקצת, לפחות, אם לא כל הדברים, יימצאו כלא נכונים. אבל אני אומר, אם אלו הפרטים שאנחנו מכירים, חזקה עלינו שאנחנו צריכים לדחות אותם, להזדעזע מכך.
ולאחר מכן, כמובן, מתנפלים כמוצאי שלל רב אנשי לשכת ראש הממשלה ודבּריו בתקשורת, ומהדהדים את מסר הפוליטי המקובל תוך כדי הכפשת משפחות החטופים. איך אמרנו, כל זה לכאורה.
אני חושב – הייתה לנו הצבעת אי-אמון, היה רוב יפה, רק לא הספיק. פרשה כזו – אני מנסה לחשוב מה קרה עם רבין, שהיום יום פטירתו, רציחתו – –
– – על מה הוא התפטר ב-1976, ועל מה היום בכלל לא חושבים שזו בעיה. תודה.
338 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.