קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מה ניסתה היועמ"שית לעשות בגזירת המעונות שלה? להשתמש בלחץ כלכלי כדי להשפיע על הציבור החרדי בנושא הגיוס, ממש כמו במדינות קומוניסטיות שבהן מנסים לנווט את הציבור בהתאם לרצון השלטון המרכזי באמצעות גזרות ולחצים כלכליים. כמובן שבפועל זה לא קידם את נושא גיוס החרדים בכלום.
אבל זה בדיוק מה שנעשה לאורך השנים לתלמודי התורה הלאומיים שמשתייכים למוסדות המוכר שאינו רשמי ולפטור. שחקו את התקציבים שלהם עוד ועוד כדי לנסות לאלץ אותם להיכנס לחינוך הרשמי, כדי שחלילה הורים לא יחנכו את ילדיהם לפי אמונתם, אלא לפי התכתיבים של קומיסר החינוך.
מלכתחילה נקבע שהמוסדות הללו יתוקצבו בצורה מופחתת משאר המוסדות – שזה עוול בפני עצמו – כאילו שלימוד משנה וגמרא חשוב פחות ממתמטיקה. אבל בציבור הדתי-לאומי ישנם הורים בערך ל-10,000 ילדים, שלמרות זאת בחרו לשלם יותר כדי שהחינוך יהיה בהתאם לאמונתם ולאורחות חייהם. מדובר במוסדות שכל בוגריהם מתגייסים לשירות משמעותי, רבים מהם לתפקידי קצונה. מדובר במוסדות שמוריהם, בוגריהם, והוריהם לוחמים כבר קרוב לשנה בדרום ובצפון, בסדיר או במילואים.
ב-15 השנים האחרונות ואף קודם לכן נשחקו התקציבים של המוסדות הללו, וגם התקציב המופחת שהיו אמורים לקבל עבור כל תלמיד נשחק בעשרות אחוזים. הציבור היקר הזה שותף מלא בזכות הקדושה של השירות הצבאי ומסירות הנפש על ביטחון ישראל, אבל בגלל שהיה מי שדאג לשחוק את תקציבי המוסדות הללו, הציבור הזה נושא בנטל כלכלי כבד רק בשל רצונו לחנך את ילדיו על פי אמונתו, בחינוך תורני ולאומי.
אני מתכוון להיאבק בכל כוחי למען תיקון העוול הזה למען משרתי המילואים הללו. אין צודק מתיקון העוול הזה. אני בעד חוק המעונות, כי אינני חושב שביטול הסבסוד יביא למתגייס חרדי אחד. אני בעד חוק המעונות כי אינני חושב שביטול הסבסוד יביא למתגייס חרדי אחד. אני בעד חוק המעונות כי אני נגד השיטה של הטלת סנקציות על ציבור כדי ליישר אותו, כמו שנעשה במדינות טוטליטריות. אני כמובן בעד מתן זכויות יתר למי שמשרת בסדיר ולמילואימניקים, אבל אני גם בעד לתקן את העוול כלפי ההורים מהציבור הדתי-לאומי שבוחרים לשלוח את ילדיהם לתלמודי התורה הלאומיים בהתאם לאמונתם ולערכיהם.
אדוני היושב-ראש ואדוני יושב-ראש הקואליציה, כל הצבעה שלי בעתיד בחוק המעונות, בחוק התקציב או בכל חוק אחר, תהיה לאור תיקון העוול הזה. תודה.
343 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.