קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, ביום רביעי עתידה הקואליציה, כך לפחות לפי כוונתה כעת, להביא לאישור את מה שנקרא חוק המעונות, שם מכובס לחוק מימון השתמטות. אני רוצה לדבר – אתה תבין על מה אני מדבר, וגם חבר הכנסת שטרן דיבר על זה קודם, שדווקא יותר ויותר מבני ובנות הציונות הדתית מבינים שמפלגת הציונות הדתית כבר לא מייצגת אותם. לא רק בגלל שהעומד בראשה שירת שירות מאוד חלקי ומאוד מאוחר; אפילו לא בשל העובדה שהשותף שאיתו הוא רץ בראשות הרשימה לא שירת אפילו יום אחד; גם לא מפני ששר האוצר בעצמו קרא בעבר, ולא שכחנו זאת, לא להתגייס לצה"ל – אז זה היה במחאה על פקודת השירות המשותף. אני חושב שרבים מרגישים שבן גביר, סמוטריץ' וסטרוק ואחרים כבר לא מייצגים אותם מפני שלמעלה משנה בתוך המלחמה, אולי למעט השר אופיר סופר, מנהיגי המפלגה לא מצליחים להביע עמדה ברורה וערכית, בהירה וחדה, על החובה של חרדים להתגייס לצה"ל. גם עכשיו, אחרי חודשים ארוכים ומחיר שובר לב, הם נעים בטווח שבין איזה המהום אמירה כללית, שלא מחייבת, לבין שתיקה ותקווה שהנושא ירד מסדר-היום. הם כבר הצביעו לפני כמה חודשים בעד מתווה מחורר שהיה ברור שלא יקרה איתו שום דבר, וכשהזהרנו אותם בזמן אמת שמדובר בבלוף, הם תקפו אותנו.
לאורך כל השנה האחרונה הם ממש נמנעים מהבעת עמדה בנושא ולא השתתפו גם במשא-ומתן שהיה, כאילו כל העניין הזה לא נוגע להם. רק בתקופה האחרונה, כשהציבור הציוני דתי כבר זועק זעקה מעומק הלב ודורש את תיקון העוול, הם נאלצים – הם ממש נאלצים, אתה רואה שהם לא רוצים להתייחס לעניין. יש שם דמעות של כאב אמיתי, יש שם אמירות כלליות ויפות, אין שם מעשים. למי שהיה ספק כמה גדול המרחק בין הציבור הציוני דתי לבין ההנהגה של המפלגה הציונית דתית, הרי שהאישור בוועדת השרים לחקיקה, בחסות שר האוצר סמוטריץ', בעד סבסוד המעונות לילדי משתמטים, בא והוכיח שהמפלגה הציונית דתית אומרת מילים יפות אבל במעשים רק משחררת מגזרים משותפות בנטל.
לכן, כדאי שכל הלוחמים האמיצים ומשפחותיהם מהציונות הדתית, אלה שנלחמים שכם אל שכם עם אחיהם החילונים, מקיזים דם ומשלמים מחיר דמים בלתי נתפס, ידעו שהמנהיגות של המפלגה ציונות דתית אינה ראויה להם. אחרי ההצבעה בוועדת השרים ולקראת ההצבעה ביום רביעי, נכונים דבריו המדויקים של קלמן ליבסקינד: הצבענו לציונות הדתית ומצאנו את הפתק שלנו מייצג את יהדות התורה. תודה רבה.
361 מילים של חילי טרופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.