קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כן, איזה שקט. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, הצעת החוק הזאת היא קצת נושא מגוחך. יצא לך לעבור קצת על הצעת החוק?
ממש בבהירות. אני רק רוצה לסבר את האוזן – – –
אני גם רציני. אבל תראה, בסופו של דבר אני רוצה להסביר למי שנמצא כאן, עצם העובדה שאנחנו לא מחייבים את הרשתות הגדולות להעסיק מדריכי חדרי כושר – זה פוגע בציבור המתאמנים.
החוק הזה מדבר על זה שבמידה שיש קטינים בחדרי הכושר, חדר הכושר, מכון הכושר, ייאלץ להעסיק מדריך. חדרי כושר מקבלים מגיל 14. זאת אומרת שאין חדר כושר – זה מפריע לי קצת שמדברים, טלי. תקשיבי.
אופיר, תקשיב גם אתה, יכול להיות שאתם עוד תתחרטו. בסופו של דבר – אגב, בעברי היו לי שני חדרי כושר, עסק שמקים חדרי כושר – ציבור המתאמנים בחדרי כושר, החתך המשמעותי מאוד הוא 14 עד 18. כאן אתם באים ואומרים: תקשיבו, חדר כושר שיש בו חתך הגילאים הזה, החוק מחייב אותו להעסיק מדריך. עד לכאן – יפה.
זאת אומרת שבעצם החוק לא משנה דבר כי כל רשת גדולה – ה-low cost הזה, של 99 – כל המחירים הנמוכים האלה צריכים להעסיק הרבה מנויים, להכניס הרבה מנויים, אז כבר החוק הזה לא מסתדר לי מבחינה כלכלית והגיונית.
מה אני חושש שמסתתר מאחורי הדבר הזה? שנער יצטרך להגיע – או כל בן אדם שרוצה לבוא ולהתאמן בחדר כושר – והוא יצטרך לשלם על מפגש עם מדריך תוספת של כסף, זאת אומרת שאנחנו מכבידים נטל כלכלי על אותם מתאמנים. במקום לעודד את הספורט ולאפשר – כשיש תחרות מדהימה, אגב, בחדרי הכושר היום – אנחנו כאן בעצם מעוותים את זה מחדש ואנחנו פוגעים בזה.
איפה אנחנו כן צריכים מדריכים – והחוק הזה בדיוק מראה ההפך? בגיל השלישי. אנשים קשישים, שחצו את גיל ה-70, 80, מגיעים לחדרי כושר – אגב, ב-05:30, אני נמצא בקאנטרי בבת ים, אני פוגש אותם. תאמין לי, חייבים שיהיה מדריך חדר כושר נוכח בדבר הזה. מעבר להיבט הכלכלי, שהחוק הזה לכאורה משאיר את הכסף של המשכורות, של המדריכים, הוא פוגע באופן ישיר בציבור המתאמנים.
אני לא יודע איך התייחסתם לגבי ההשלכות של חברות הביטוח.
אז אני אשמח משפט לסיום. בסופו של דבר, תראו, הכוונות טובות, בסוף אנחנו רוצים לעודד אנשים לעסוק בספורט.
ברגע שבן אדם בגיל השלישי מתאמן, אנחנו צריכים להיות רגועים שנמצא שם מדריך. ברגע שנער מגיע לחדר כושר, הייתי רוצה, בתור הורה, שתיבנה לו תוכנית אימונים ראשונה – ברגע שהוא מגיע לעולם הספורט, שהוא לא עולם תחרותי; חדר הכושר זה הובי של אחר הצוהריים עם החברים. בואו נדאג לזה שבסופו של דבר אנחנו נשמור על הילדים ועל האנשים שמתאמנים בחדרי הכושר וגם לא נפגע בכל אותם מדריכים ומדריכות, בכל המפעל הזה. זאת קבוצה גדולה מאוד של אנשים שהיום מתפרנסים מהדבר הזה, ואנחנו נצטרך למצוא להם תחליף, כי רצינו בעצם לעשות איזשהו משהו, שהוא קצת מריח לא טוב. תודה רבה.
461 מילים של ירון לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.