הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, כנסת נכבדה, בפתח הדברים אני רוצה להעלות את זיכרונם של לוחמינו הגיבורים שחירפו את נפשם למות על קדושת העם והארץ, השם ייקום דמם, בימים האחרונים: רב-סמל יהונתן מלכה, סגן אלוף יוחאי גור הרשברג, סרן יהל גזית, רב-סמל ראשון גיל דניאלס, סמל יקיר ידידיה שנקולבסקי, סרן איתן פיש, סמל ראשון תובל יעקב צנעני, רב-סמל ראשון מתן דמארי, רב-סמל ראשון עילי אליהו כהן, רב-סמל מתקדם נריה שאער, רב-סמל בן זוסמן, סמל בנימין יהושע נידהם ואלוף משנה אסף חממי, שנהרג כבר בשעה הראשונה של הקרב בשמחת תורה.

יהי זכרם ברוך. השם ייקום דמם. למשפחות האבלות והכואבות אני שולח מכאן חיבוק של נחמה. כולנו שולחים מכאן. מן השמיים תנוחמו, ולא תוסיפו לדאבה עוד. נפילתם של בנינו בקרב לא תהיה לשווא. הפעם הזו נשמיד ונחסל את אויבינו שקמים עלינו להשמידנו. לא נצא מרצועת עזה עד שנמוטט ונחסל את החמאס, שקם עלינו להשמידנו.

אדוני היושב-ראש, קשה לראות, בזמן שהעם הזה מתאחד – מתאחד ואוהב, גם בתוך הטנקים, מימין ומשמאל, בנגמ"שים, כולם מאוחדים ביוזמות אזרחיות, בעזרה, באהבה ואחווה – שדווקא כאן בבית הזה, שצריך לתת דוגמה אישית, שצריך לבוא ולהראות לעם עד כמה אנחנו מאוחדים, עד כמה ההנהגה מאוחדת ורוצה לבוא ולהילחם על גורלנו, להילחם על קיומנו כאן בארץ הזו – דווקא כאן בבית הזה מוצאים חלק מהחברים את ההזדמנות לתקוע עוד סכין, ליצור עוד סדק בחומת האחדות, לנסות לפורר. שוב אותה שנאה ישנה נושנה של "מי ייתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור" מתפרצת כאן בלי בושה.

חברת הכנסת מירב בן ארי אומרת שאברך מקבל פי שלושה מחייל מילואים. פי שלושה, היא אומרת. הוא מקבל 10,000 שקל לחודש – –

– – וחייל מילואים מקבל רק 3,333.

את יוצרת בדברייך הסתה ופילוג.

את מנסה להכפיש ציבור גדול במדינת ישראל שמנסה לתת מעצמו, שבא ותורם.

לא שלחתי. לא. את משקרת.

בפועל, מתברר – ולא אני בדקתי את זה – –

– – המשרוקית של גלובס בדקה את זה, ושמה לך ארבעה פסים אדומים: אברך כולל מקבל 900 שקל בחודש.

המשרוקית של גלובס. כדאי שתראי השבוע.

בדקה את הדברים שאמרת, ואמרה שהדברים שלך לא נכונים בעליל.

אברך כולל מקבל 900 שקלים בחודש, וחייל מילואים מקבל לפחות 9,000 שקלים בחודש, וצריך לתת לו הרבה יותר. אבל הניסיון לבוא להסית, הניסיון לצאת כנגד התקציב – שמה יש בתקציב הזה? גם המחנה הממלכתי. אני יכול לספר לכם, אזרחי ישראל, בישיבת הממשלה השר גנץ בא, וכשהבין על מה מדובר, כשהבין שזה מורות שמספטמבר כבר – –

– – שמספטמבר – עובדות אופק חדש – כבר נתנו את השעות האלה, אין שום דרך משפטית, אפילו אם היינו רוצים.

אין שום דרך לקחת ממורות מהפריפריה שלימדו כבר מספטמבר את אותם 35 מיליון שקל. פשוט מעוררים שאט נפש בדרך שבה אתם יוצאים כנגד הציבור הזה, כנגד מורות.

מה, מורה חרדית היא שליש מורה? ילד חרדי הוא חצי ילד? מה קורה איתכם? לאן אפשר להגיע, דווקא בעת הזו?

וגם השר גנץ, גם השר גנץ.

גם השר גנץ – – –

הצביעות היא שלכם.

וגם השר גנץ – – –

אתם לא משאירים – – –

אתם לא משאירים ברירה.

יש אחדות בעם, ואתם מנסים לפורר אותה.

יש אחדות בעם, ואתם מנסים לתקוע טריז באחדות הזאת – –

– – ואני לא אעבור בשתיקה על זה.

גם השר גנץ, בישיבת הממשלה, שבא ואמר: אני מבין – –

– – אני מבין את הדברים – –

– – אבל גם אם אתם צודקים – – –

אדוני היושב-ראש, אני לא יכול להמשיך לדבר ככה.

גם השר – – –

גם השר גנץ ישב בישיבת הממשלה – –

– – וכשהסבירו, הוא הבין שמדובר במורות שעמלות בעשר אצבעות כדי לקבל עוד 1,000 שקל במשכורת שלהן, הוא הבין שזה נכון. הוא אמר: אני מבין שזה צודק. אני נגד לא בגלל שאני נגד – אני נגד בגלל שאני בעד. למה? הוא הסביר: כי זה צריך – –

– – זה צריך גם להיראות.

מה זה אומר "צריך להיראות"?

מה זה אומר?

למה מתכוון השר גנץ כשהוא אומר "צריך להיראות"?

הוא מסכים שהתקציב הזה מוצדק. הוא אומר: אבל בתקשורת תוקפים אותנו – –

– – אנחנו צריכים להיראות טוב גם בתקשורת.

בגלל שאנחנו צריכים להיראות טוב בתקשורת, אז בואו נתעמר במורות? בואו נתעמר בילדים? למה?

למה?

ואתם מדברים על כספים? ואתם – אתם, כן, כולכם – מדברים על כספים קואליציוניים, 35 מיליון שקל? 53 מיליארד שקל נתתם למנסור עבאס.

איפה הבושה שלכם?

עליתם – – –

חברי – – –

חברי המחנה הממלכתי, שאתם יחד איתנו בממשלה – השר חילי טרופר – – –

השר גנץ – אתם יודעים, ואמרתם את זה בישיבת הממשלה, אמר את זה השר גנץ: התקציב הזה הוא מוצדק, רק מה? זה לא נראה טוב. בשביל "לא נראה טוב" צריך להיות מנהיגים. גם מה שלא נראה טוב אבל הוא כן טוב – צריך להילחם עליו. בגלל שזה לא נראה טוב בתקשורת לא צריך להתעמר בילד חרדי או במורה חרדית. אתם עליתם על עץ גבוה כל כך, שאתם מפחדים עכשיו מהצל של העץ הזה – –

– – ולכן אתם מצביעים נגד התקציב.

כולם דיברו רק על אופק חדש.

כל ישיבת הממשלה הייתה – –

– – רק על אופק חדש.

ואני – – –

ואני – אני לא שלחתי אף מילואימניק. זה שקר.

שקר וכזב.

שקר.

אני אומר שקר, אז למה לי להתנצל?

אתה לא מבין הבנת הנקרא. שקר זה – – –

לא, אין כתוב.

תמצא, תמצא.

קראנו בפרשת השבוע: "לא יקרא עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך". חכמינו אומרים: לא שיתבטל שם יעקב – עדיין אנחנו אומרים בתפילה "אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב", השם יעקב לא יתבטל, אלא מה? השם יעקב יהיה תפל, ושם ישראל יהיה העיקר. וראינו את זה בעוד מקום: ה"כלי יקר" מסביר שזה קשור גם לגאולה העתידה. כתוב: "לא ייאמר עוד 'חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים', כי אם 'חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות'". וחכמים אומרים: "לא שתיעקר – – –"

למי אמרתי את זה?

לא. איפה כתוב "מילואימניקים"?

לא, אתה משקר.

אתה משקר. אתה עדיין ממשיך לשקר.

אתה רואה שאתה טועה.

"לא שתיעקר יציאת מצרים ממקומה – –"

"– – אלא שזיכרון הגאולה העתידה יהיה העיקר". ומה הכוונה? מה ההבדל בין שם יעקב לשם ישראל? שם יעקב זה כמו הכספים הקואליציוניים – את זה אי-אפשר להכניס לבסיס התקציב, אז עושים קומבינות. אומרים: טוב, פקידי האוצר לא נותנים, למרות שזה צריך להיות בבסיס התקציב. בואו נייצר מנגנון חלופי. בוא ננסה כמו אצל יעקב: "ויעקבני זה פעמיים". גם בגאולת מצרים הגאולה לא הייתה בקוממיות, היא לא הייתה בראש מורם, היא הייתה ב"נלך לזבוח לה' אלוקינו דרך שלושת ימים", בניסיון לרמות – זה יעקב. אבל הגיע הזמן של ישראל: "כי שרית עם ה' ועם אנשים ותוכל". ישראל, עם ישראל חי, זה שם שאומר: בוא נלך קוממיות, בוא נלך בראש מורם – וככה צריך להיות.

"כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון" – ככה זה יהיה בגאולה השלמה. גם בגאולה השלמה, שבעזרת השם תהיה, שאנחנו עכשיו בדרך אליה, כשהלוחמים שלנו לוחמים בשדה הקרב, בקוממיות, בראש מורם, בלי למצמץ, בלי להתבייש, בלי לנסות למצוא חן בעיני כאלה ולהגיד: הינה, אנחנו עושים ככה או ככה. זאת זכותנו כאן על הארץ הזו, וגם כל דבר שאנחנו עושים כאן – גם בעורף – גם כשאנחנו נאבקים בשביל המורות, בשביל הילדים, בשביל הפריפריה, בשביל כל מי שמגיע לו כל דבר כאן – הדבר הזה צריך להיות בראש מורם, בקוממיות, בלי להסתתר מאחורי כספים קואליציוניים. כל הכספים הקואליציוניים ייכנסו לבסיס התקציב, לא יהיו יותר קומבינות. ככה זה צריך להיות. ככה זה היה צריך להיות מאז ומעולם, אלא מה, פקידי האוצר חסמו אותנו עד היום ולא נתנו לנו. ישבתי שנים בוועדת הכספים. וגם החינוך המיוחד המוכר שאינו רשמי הפך להיות, חלק ממנו, כספים קואליציוניים. למה? ככה, כי זה מה שפקידי האוצר רוצים.

בהחלט, חברת הכנסת גוטליב. אני חושב שהסבירו את זה כבר, אבל אולי כדאי לומר את זה עוד פעם בצורה מפורשת: הכספים הקואליציוניים, שהאופוזיציה כאן מנסה להיתלות בהם, לטפס על עץ גבוה, להתנגד ולייצר כאן כביכול חוסר אחדות במערכה שלנו, במערכה שמדינת ישראל נמצאת בה היום – כשהלוחמים שלנו מאוחדים בשטח, כשהעורף מאוחד, כשיש יוזמות מרהיבות, נדירות, של העם שלנו, מנסים לנצל בסך הכול משהו סמלי: כספים למורים, כספים לילדים, כספים לפרויקטים, כספים לזק"א, כספים לכל פרויקט ופרויקט שכולם הסכימו שיש בו חשיבות לאומית.

כל הכספים שהבינו שאין בהם חשיבות כרגע קוצצו מהכספים הקואליציוניים. 70% מהכספים הקואליציוניים קוצצו. מה שנשאר זה כסף למורות, כסף לילדים, כסף לפרויקטים לאומיים.

לא נכון. מתוך כ-14 מיליארד שקל נשארו 4 נקודה משהו מיליארד.

70% קוצצו. ואתם האחרונים גם שיכולים להטיף, כמו שאמרתי, על כספים קואליציוניים. 53 מיליארד שקל למנסור עבאס, שחזר בו אפילו – –

– – ולא מוכן להגיד שהטרוריסטים צריכים להתפרק מנשקם עד שתקום מדינה פלסטינית. זה אתם נתתם לו. אז אנחנו כאן מדברים על מורות, מדברים על ילדים.

ואני רוצה לומר לאזרחי ישראל – –

– – אל תיבהלו מהניסיון של האופוזיציה ושל אלו שמנסים להיתלות על משהו לא נכון, על נתון שקרי, על תקציבים שמגיעים לכם, לאזרחי ישראל – למורות, לגננות, לילדים, לפרויקטים בפריפריה. הם מנסים להיתלות על הפריפריה, מנסים להיתלות על הילדים ועל המורות כדי לנסות להראות כאן שאנחנו לא מאוחדים. אז זה לא נכון. אנחנו מאוחדים, העם הזה מאוחד, החיילים שלנו, הלוחמים שלנו, מאוחדים. הייתי אצלם גם בצפון, גם בדרום. כולנו מאוחדים, ובעזרת השם, יחד ננצח את המלחמה הזו באחדות, גם אם יש כאלה שמנסים לפגוע באחדות הזאת. תודה.

רגע, יושב-ראש הקואליציה.

היושב-ראש – – –