קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, רבים ודאי מכירים את המדרש ששלושה שמות נקראו לו לאדם: אחד מה שקוראים לו אביו ואימו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שהוא קונה לעצמו. ברוח המדרש אציע שגם להצעת התקציב מגיעים שלושה שמות: השם הרשמי – הצעת חוק תקציב נוסף; השם השני, שכבר הוזכר כאן – תקציב הביזה; ואני הקטן רוצה להציע את השם השלישי – התקציב המשיחי הראשון של מדינת ישראל. ולמה משיחי? משני טעמים: הראשון הוא הפער הבלתי-נתפס בין התקציב הזה לבין האזהרות של נגיד בנק ישראל, הנהלת האוצר ואפילו של חברי קואליציה מסורים. כל אלה אומרים לממשלת ישראל שלא הכול מספרים; שישנה חשיבות אדירה לדפוס ההתנהגות וההתנהלות בעת מלחמה; שממשלה מנופחת שמסרבת לסגור משרדים מיותרים, שממשלה שמשאירה 4 מיליארד ש"ח בכספים קואליציוניים – הממשלה הזו מנותקת מהמציאות. ומה הטעם השני לקרוא להצעה הזו "התקציב המשיחי"? כי לראשונה בתולדות המדינה, גם בתקופת חירום, יש לנו ממשלה שמתעקשת להיות ממשלת הסקטורים ולא הממשלה של כלל אזרחי ישראל; ממשלה שעסוקה גם היום בהענקת רוח גבית לגורמים הקיצוניים ביותר והלאומניים ביותר בחברה הישראלית; ממשלה שמעמיקה את האפליה וההבחנה בין ישראלי לישראלי; ממשלה שדורשת מאיתנו להיכנס מתחת לאלונקה, אבל שמה על האלונקה רק חלק מהאזרחים.
דוגמאות, אדוני היושב-ראש, לא חסרות – כמעט כל שורה בהחלטה בעניין הכספים הקואליציוניים מדיפה ריח של העדפה סקטוריאלית – אך בכל זאת אזכיר דוגמה אחת, שנדונה היום בוועדת הבריאות. בטבלת הכספים הקואליציוניים המקורית נכללו 6 מיליון שקלים למרכזי החוסן; לא לכל מרכזי החוסן, רק לאלו שביהודה ושומרון. כאילו המצוקה התקציבית של מרכזי החוסן בעוטף עזה לא צריכה הייתה לעניין את ממשלת הביביסטים, המתנחלים והחרדים. אבל אם הטבלה המקורית הייתה חוצפה, הרי שהטבלה המעודכנת היא חרפה של ממש. גם עכשיו, אחרי אסון שמחת תורה ו-60 ימי מלחמה, מעיזה הממשלה המשיחית הזאת לייעד כספים קואליציוניים רק למרכזי החוסן ביהודה ושומרון; לא לכלל מרכזי החוסן – לאלו שבעוטף, בגבול הצפון, וגם ביהודה ושומרון – אלא רק ליהודה ושומרון.
תגידו, אין לכם בושה? אין לכם צפון? אין לכם אלוהים? תקציב משיחי שלא היה מבייש את אף אחת מקבוצות הקנאים שידע העם היהודי לדורותיו. תקציב משיחי שתפור למידותיו של משיח השקר שמוביל את מדינת ישראל. תקציב משיחי שמתאימות לו המילים של שלום חנוך: "תאונה למי, שואל ארציאלי הבן / תאונה למדינה, עונה השוטר המסכן. // משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן". תודה.
368 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.