קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בזמן שאנו קוברים את מתינו וחיילינו נלחמים בחירוף נפש ממש ברגע זה בעזה, ומשפחות שכולות מנסות להקל את אובדנן, ומשפחות והורים של ילדים חטופים לא עוצמים עין בחרדה כבר למעלה מ-60 יום, אנחנו נאלצים להגיע לכאן ולמחות על כספים קואליציוניים. זה נראה לכם הגיוני? זה נראה לכם הגיוני? מילא אם זה היה בימי שגרה. מילא היו כל המומחים בעד פה אחד. מילא לא היה כבר מוכח שבתקציב הזה יש סעיפים של מאות מיליוני שקלים ויותר שאינם לטובת הישרדות האזרחים אלא למען הישרדות פוליטית של ראש הממשלה ושר האוצר. באמת עדיין זה נראה לכם אחראי?
בזמן שנכתבים כבר 61 ימים סיפורי גבורה ומורשת יהודית חדשה של עוז, הקרבה ורעות, אנחנו צריכים לדרוש מכם ולריב איתכם על הסטת תקציבים מהקונספציה הישנה שנשארה בתקציב לטובת מיזמים בתחום המורשת היהודית? לא למדתם דבר? לא הופנם אצלכם שדרך ההסתה והפירוד לא יכולה להוביל אותנו לשום דבר טוב, סוללת את דרכנו לאסון? מה עוד צריך שיקרה כדי שתשנו את דרככם הכושלת? מה עוד צריך לקרות כדי שתבינו שאחריות זה ענייניות, זה ביקורת, זה הקשבה, זה ההפך מעצימת עיניים, זה להקשיב למומחים, זה לדאוג לוודאות למשק ולא לוודאות לממשלה?
אחריות זה לא לקחת אחריות או לקבל אחריות; אחריות זה להכיר מהיום הראשון שבו מתחילים את התפקיד בכובד התפקיד, גם החברתי, גם הנורמטיבי, גם המשפטי. הציבור לא צריך להיות עסוק בשאלה או דרוך לקראת התשובה מתי ראש הממשלה ושריו הבכירים יודיעו פומבית שהם לוקחים אחריות. שיגעתם אותנו. זה לא קביל, זה לא נורמטיבי. לא זו בלבד שמותר לבקר עניינית את מהלכי הממשלה גם בזמן מלחמה, אלא שמדובר דווקא בחובה ובאחריות. כל מי ששותק כשהוא רואה עוולות הוא משתף פעולה. הציבור שלנו ראוי להנהגה אחרת, מקשיבה וקשובה, שלא בורחת מבעיות, מכל הבעיות, כולן בלי יוצא מן הכלל. אסור לנו לחזור על טעויות קולוסליות בכל הנוגע לסכסוכים הפנימיים שלנו ולסכסוך הישראלי–פלסטיני – –
– – לכתיבת הסכם חדש – שתי שורות נשארו לי, אדוני היו"ר – לכתיבת הסכם חדש עם הציבורים בישראל. לא נשלים עם הקולות שפועלים לפילוג בעם, של הפרד ומשול. זוהי קונספציה מסוכנת, הרת אסון. מי שחושב שהוא יכול להנהיג את העם אחרי שהיה חלק ומוביל של כלל המחדלים האלה, שבוי עדיין בקונספציה שקרסה ב-7 באוקטובר. ישראל לא תוכל להבריא ולהתחזק בלי שתנהג אחרת, עם הנהגה אחרת. מגיע לעם שלנו הרבה יותר.
370 מילים של אפרת רייטן מרום. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.