קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. דווקא יכולת להמשיך, אני נהניתי מדברי הטעם של חברי חבר הכנסת נאור שירי, אבל נתקדם.
אז אנחנו מדברים על התקציב. אנחנו בזמן חירום, ובאמת הייתי מצפה שבזמן חירום, כשאנחנו במלחמה כבר חודשיים, באחת הטרגדיות הכי גדולות של העם היהודי, היינו מדברים על סעיפים בתקציב שקשורים במלחמה, כן? אולי סיוע למילואימניקים, שיקום העוטף, אולי מרחבים ממוגנים שחסרים לנו בהרבה מאוד מקומות. ואולי אחד הדברים שאני באופן אישי מתביישת בהם, בגלל שעסקתי במלחמה בגיוס תרומות, מחו"ל בעיקר, לחמ"לים וכו' – אני מוצאת את עצמי מנסה למצוא תרומות למשפחות חטופים. שמעתם מה אמרתי? תרומות למשפחות חטופים. למה? כי יש משפחות של חטופים במדינת ישראל שקורסות כלכלית. למה? כי החיים שלהם נמחקו, כי הם לא מתפרנסים כרגע. יש אנשים, אתם יודעים, שהיו להם בעיות כלכליות עוד לפני, ועכשיו הם בגירעון פי כמה וכמה ואין להם ממה לחיות. משפחות של חטופים שלנו. איזו בושה.
אל תעז להגיד לי שזה לא נכון, כי אני מדברת עם המשפחות. המענק שהן קיבלו לא מספיק.
אדוני השר, משפחות החטופים לא משקרות לי.
אני רוצה להגיד לך, אדוני השר – אדוני השר, אני רוצה להגיד לך – אתה רואה, אני לא צועקת, אני אומרת – – –
אני לא יודעת אם אתה בקשר עם משפחות של חטופים.
אני בקשר עם משפחות של חטופים – –
– – ואני אומרת לך שהמענק שניתן לא מספיק. אלה משפחות שנמחקו. הם צריכים לא רק להתפרנס, הם צריכים לממן את הקמפיין הזה שהם נמצאים בו כדי להחזיר את היקירים שלהם.
יש להם מקצה לקצה הוצאות מטורפות.
וזאת בושה שאני מקוששת כסף עבורם. זאת בושה. זאת בושה. וכשאני שומעת שיש בתקציב, בכספים הקואליציוניים, 1.4 מיליון לוועד של חברון, אני מתביישת.
תבטלו את הכספים הקואליציוניים. תעבירו אותם למי שצריך אותם באמת.
מה לסיום? אני עוד בכלל לא התחלתי.
אבל עם כל הכבוד, אדוני השר דיבר, היה כאן דו-שיח, ולא הגעתי בכלל לנאום שלי.
באמת, לא דיברתי. הנקודה היא – זאת הייתה דוגמה אחת שאני מתביישת בה. לצערי, יש עוד. אני יושבת בוועדת הכלכלה היום.
תודה. אני יושבת היום בוועדת הכלכלה. כבוד השר, שר הכלכלה ניר ברקת מדבר על 250 מיליון שקלים שהוא זקוק להם כדי להציל את העסקים הקטנים בצפון ובדרום. מה הוא רוצה בסך הכול? תגידו לי אתם, זה הגיוני שלא מצליחים למצוא לו מקור תקציבי ל-250 מיליון שקל? שלא לדבר על ההתנהלות השערורייתית של משרד האוצר עוד טרום המלחמה, עם התקציבים של המשרד הזה; שמה את זה בצד. אז בזמן מלחמה – אני רק אקריא לכם כדי שלא נתבלבל על כמה סעיפים קטנים.
1.5 מיליון עבור משפט עברי; 1.4 עבור הוועד המקומי בחברון; 15 מיליון להעלאת מודעות להתבוללות; 27 מיליון עבור תוכנית למניעת נשירה בישיבות. תגידו לי, התחרפנו? מה קורה לנו? אנחנו במלחמה. לא מבינה את ההתעקשות. תוותרו על הכספים ההזויים האלה ותצילו את מדינת ישראל.
479 מילים של שלי טל מירון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.