קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמעתי את שר האוצר עולה ומדבר על אין ארוחות חינם. אכן אתה מוכיח את זה: אין ארוחות חינם. זה הבייס שלך, אלה האנשים שלך. גם בשעת מלחמה אין ארוחות חינם. לשמר את הבייס, לתת לו את כל מה שהוא צריך, בשעת מלחמה, אז מה? אנשים נופלים, אז מה? האנשים קורסים כלכלית, אז מה? אין ארוחות חינם, אמרת. לא ידעת כמה שצדקת. העדת בדיוק על עצמך.
עכשיו, אני רוצה לדבר על אנשים שעולים לכאן, מצביעים לתקציב הזה, אבל בנשימה אחת, חבר הכנסת עודד פורר, בנשימה אחת הם אומרים, ואתה שומע אותם: אחדות. איפה האחדות שלכם? למה אתם מצביעים נגד? טובלים ושרץ בידם. דקה אחרי זה הם עומדים כאן ומשסים בנו ואומרים לנו: אתם הקמתם קואליציה עם תומכי חמאס, אתם השמאל, אתם השמאלנים, אתם נגד הדת, אתם נגד החרדים. טובלים אתם ושרץ בידכם. תתביישו לכם. כל מי שעולה לכאן, וברגעים של מלחמה לא מבין את מה שיולי אדלשטיין הבין עכשיו ואת מה שהאנשים מהקואליציה – רק אזרו נא אומץ – מבינים שבשעת מלחמה מעבירים תקציב שעוסק רק בצורכי מלחמה.
אני לא נגד המורות החרדיות שצריכות לקבל תוספת על פי מתווה משרד החינוך. כן, צריכים לתקן את זה. אני לא נגד לפתח מוסדות חרדיים, ויש אגף חרדי במשרד החינוך. אני נגד זה שאנשים חושבים שבשעת מלחמה נוהגים ב"חטוף כפי יכולתך". זה אסור. זה מביש. זה אפילו לא יהודי. למה? אתם שואלים את עצמכם, חבריי בקואליציה, למה? למה ליצור מציאות שבה אנחנו מעבירים – ואני חוזר על מה שחבריי אמרו כאן – מעבירים כסף לעמותות שכל כוחן אינו אלא בלהמציא תירוצים כדי שחרדים לא יתגייסו.
אני רוצה לספר לכם, הייתי בלטרון, ליוויתי את החטופים, את המשפחות, כן. הייתה שם קבוצה של חרדים מבית שמש, אני לא זוכר את שמה – נדמה לי הכנסת אורחים של הרשב"י – שעמדו והאכילו 4,000 איש בשירה ובשמחה. הסתכלתי עליהם בהתרגשות גדולה, ואני אומר לכם, עיניי מלאו דמעות, והתחבקתי איתם. וכל אלה שהיום מעבירים כאלה תקציבים לכבודם של האנשים האלה שעמדו שם, עם המשפחות שלהם, והאכילו 4,000 איש ורוצים להיות חלק מהנרטיב של המדינה הזאת והם חלק של המדינה הזאת – אל תשימו אותם בצד, כי במעשיכם אתם הופכים אותם לאנשים שהם כאילו מחוץ לגדר.
אנחנו אוהבים את החרדים, אדוני היושב-ראש. הם חלק מהעם הזה. אבל בשמם, אדוני שר האוצר, בשמם אל תנסה להרוויח הון פוליטי. תודה.
372 מילים של מאיר כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.