קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחרי 61 ימים מהשבת השחורה היה מתבקש שהממשלה ושר האוצר יביאו להצבעה תקציב שמותאם לגודל השעה. במקום זאת, מה הם מביאים לנו? תקציב פוליטי-מגזרי, תקציב שבבסיסו קורץ לבייס, תקציב שמותאם ל-6 באוקטובר. לא ברור לכל בר-דעת, לא רק לי, איך 5 מיליארד שקלים עדיין נותרו בסעיפים קואליציוניים. התקציב הוא לא אחר מתקציב בחירות ולא תקציב למדינה בלחימה, למדינה שיש בה כרגע מאות אלפי מפונים מבתיהם, 137 חטופים בידי חמאס ומאות אלפי אנשי מילואים בצפון ובדרום. אבל פה בממשלה – עולם כמנהגו נוהג, עדיין ממשיכים להזרים מיליונים למשרדים מיותרים. מישהו יכול להסביר לי או למישהו מהיושבים פה באולם מה לא בסדר בזהות היהודית שלנו? אני שואלת את עצמי איזו משימה לאומית יותר ממשימת הביטחון והשבת תחושת הביטחון לתושבי העוטף והצפון. כיצד התקציב לא נותן מענה למיגון יישובי הצפון, כפי שכל כך מתבקש על ידי המתווה המקורי של הממשלה הקודמת ועל פי הצורך שזועק כרגע? כיצד ייתכן שבזמן שחיילי צה"ל בסדיר ובמילואים נמצאים כבר קרוב לחודשיים בשטח, נלחמים בעוז רוח ובאומץ לב, מזרימים כספים קואליציוניים לא להם אלא לבחורי ישיבות? לא ברור איך בשלב זה עדיין מוקצים מיליונים עבור תוכנית למניעת נשירה בישיבות ו-10 מיליון שקל עבור גופי תיאום וקישור, סעיף שברור לכולם שבמקום לעודד גיוס לצה"ל הוא מעודד אי-גיוס לצה"ל.
התקציב שהוגש כאן הוא תקציב שערורייתי. אין בו מנועי צמיחה, אין בו מנועים לטובת ההייטק הישראלי, אין בו הסתכלות מוקפדת על שוק הדיור, אין בו שום בשורה לחברה הישראלית. ברור יותר מתמיד שלאור המלחמה הרב-זירתית תקציב הביטחון ביום שאחרי יצטרך לגדול משמעותית, ולכן, כל עוד הממשלה לא מפנימה את הצורך להתכנס למלחמה ולצורכי השעה, אסור לתת לתקציב הזה לעבור. תודה.
267 מילים של שרון ניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.