הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023, התשפ"ד–2023

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת התקציב היא לא פחות מנבזית ובזויה. כל האוכלוסיות המוחלשות והנזקקות מיובשות בה: תושבי שכונות מצוקה ופריפריה, דיירי הדיור הציבורי, האזרחים הערבים, הפסיכולוגיה הציבורית, מערכת החינוך הממלכתי, שכירים ועסקים קטנים, ובעיקר – נפגעי הטבח. המרוויחים העיקריים הם ההתנחלויות. באמצעות כספים קואליציוניים הממשלה כמעט הכפילה את תקציב מרכזי החוסן בהתנחלויות על חשבון מרכזי החוסן בעוטף עזה.

כפי שכתבה עדן סלומון השבוע בעיתון הארץ, לתושבי שכונת מישור הגפן באופקים, למשל, שמתמודדים היום עם טראומת הזוועות שעברו במהלך הטבח של חמאס, נוסף לקשיים המעמדיים שמהם סבלו תמיד, אין מעטפת סיוע ראויה. ממרכז החוסן הם זכאים רק ל-12 טיפולים. לעומת זאת, ניתנה תוספת של מיליוני שקלים למה שמכונה "שילוב בקהילה של מתבגרים", לגרעינים משימתיים ולפרויקט "הרועה העברי" – כל אלה כינויים מכובסים לנוער הזוועות שפורע בפלסטינים ולתאים של עבריינות לאומנית בשטחים הכבושים. לא להאמין, הממשלה מגדילה את התקציב של הנוער הכהנאי העברייני בזמן שהיא מייבשת בתקציב הדיור הציבורי ובתקצוב השירותים הסוציאליים של נפגעי הטבח ושל מפוני הצפון. מי שגוזלים בתים ואדמות של פלסטינים זוכים לכסף – אפשר לכנות את זה "אתנניהו" – וישרי דרך הנזקקים בדחיפות לקורת גג נזרקים לכלבים.

ב-1941 פרסם אריך פרום את ספרו "מנוס מחופש", שם כתב – אני מצטט אותו: "רק אם האדם ישתלט על החברה ויכפיף – –"

"– – את המנגנון הכלכלי למטרות האושר האנושי – – – רק אז יוכל להתגבר על מצב שכיום מובילו אל פי תהום: בדידות ותחושת חוסר האונים שלו", כך כתב. בדידות וחוסר אונים הם תוצאה של שיטה כלכלית היוצרת אשליה של חופש – מה שמכונה בחירה חופשית, היעדר התערבות בחיי הפרט – אך למעשה יוצרת דווקא תלות, ובעיקר כאמור תחושות קשות של ניכור ובדידות. תחושות אלה, מסביר פרום, הן הכר הפורה שעליו צומחים הלאומנות והפשיזם, הטוטליטריזם ופולחן האישיות, כמזור דכאני וכוזב לתחושות הללו. הכלכלה הקפיטליסטית מובילה לבדידות וחוסר אונים – –

עוד משפט, בבקשה. – – ואלה מובילים, בעיקר בעיתות משבר, לקנאות ולרודנות. כך יש להבין את התקציב המזוויע שלפנינו – חיבור בזוי בין קפיטליזם אכזרי – –

– – המפקיר את המוחלשים והפגועים ביותר לבין לאומנות דתית קנאית. זהו תקציב שמטרתו להחריף את חוסר האונים של רבים, ובכך לחזק גם את הזעם ואת יצר הנקם הלאומני הגס ביותר – –

– – בואכה משטר פשיסטי על מלא.

אז משפט באמת אחרון, ואני פונה פה – – –

לא יפה. אני פונה פה בעיקר לאגף הזה: בסיס התקציב הוא בסיס הדיקטטורה ששכחתם להתנגד לה מאז הפרעות ב-7 באוקטובר. תתנגדו.