תודה, מכובדי היושב-ראש. אני מברך אותך, זו פעם ראשונה שאני מדבר כשאתה מנהל את הישיבה. היום, בדיוני ועדת הכנסת על שלילת אזרחות, אפשר להסכים לחוק, אפשר להתנגד לחוק, אני שייך למתנגדים כי אזרחות היא לא דבר ששוללים בגלל חגיגות. אפשר להביע עמדה בהחלט נגד התופעה. כשהצעתי לשלול את האזרחות, או לדון בשאלת אזרחות של רוצח ראש הממשלה רבין, נעניתי, חבר הכנסת איזנקוט, על ידי חבר הכנסת מלביצקי, חבר כנסת חדש מהליכוד, שזו מדינה יהודית והוא מעדיף רוצחים יהודים על רוצחים ערבים.
אז אני רוצה להצהיר, אני מתנגד לרוצחים באשר הם רוצחים. מי שרוצח ילד הוא רוצח. כי ילד הוא ילד, גם כשהוא יהודי, גם כשהוא ערבי, גם כשהוא סקוטי, גם כשהוא בנגלי. רצח הוא רצח.
אני מנסה, ראיתי את תווי הפנים של חלק מחברי הוועדה, ואז אמרתי לו, תחזור על זה באנגלית, חשבתי שהוא יבין. ואז הוא חזר על זה באנגלית, והוסיף ואמר שבכלל אין טרוריסטים יהודים. זה עם שאין בו טרוריסטים, אוקיי. אני לא אומר את זה על העולם הערבי, אני לא אומר את זה על העולם האסלאמי, האמריקאים לא אומרים את זה על עצמם, הבריטים לא אומרים את זה על עצמם. אין אנשים מושלמים, אין עמים מושלמים, יש תופעות שליליות בכל עם, בכל קולקטיב. אבל לומר אני מעדיף רוצחים יהודים על רוצחים ערבים – מביך, מביך.
אפילו חבר הכנסת יושב-ראש ועדת החוקה המצטיין לשעבר הגיב על האמירה הזאת, תזכיר לי מה אמרת?
גלעד קריב (העבודה): שאני מציע שהשר בן גביר יעביר את התמונה של ברוך גולדשטיין לחבר הכנסת מלביצקי, אולי יתלה אותה בביתו.
זו גם הצעה, הצעה מעשית בהקשר הזה. אני מצר על האמירה הזאת ואני חשבתי שהוא יחזור בו, הוא הוציא הודעה שהוא לא חוזר בו. הוא הוציא הודעה שהוא לא חוזר בו וחבל.