הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מדובר כאן על תפקידי השרים ועל חלוקות. היום התבשרנו על עוד כמה חלוקות, לא תמיד הן משרתות את הציבור אלא לפעמים זה נראה כמו יותר משיקולים פוליטיים. אז אני מנצל את ההזדמנות להגיד כאן מה שאמרתי השבוע בטקס החילופים, כששר התרבות והספורט הנכנס מיקי זוהר נכנס, וזאת ההזדמנות לאחל לו הצלחה. אמרתי לו שם שלשר יש כוח רב ומעמדת הכוח הזו אפשר להרבות בטוב, ואפשר לחולל רע. אפשר לינוק מהכוח כדי לבנות, ואפשר לנצל אותו על מנת להרוס. אפשר להשחית באמצעות הכוח, ואפשר לתקן בחסותו. אפשר להשתמש בו כדי לממש מאוויים אישיים, ואפשר להיעזר בו כדי להיטיב עם אחרים. זה בידיים שלנו, ואין מה לגלגל את זה על יועצים משפטיים או על גורמים אחרים, אם כי תמיד מוטב שאלה יהיו רתומים וצנועים. הבחירה בטוב או ברע היא רק עלינו והאחריות רק על כתפינו.

אז מה עוזר כדי לבחור בטוב? קודם כל חינוך מהבית. אני אישית, זכיתי בהורים שגידלו אותי שלא יגבה ליבי ושעיני לא יהיו מורמות. תמיד להביט רק בגובה הלב. אין אדם חשוב ואדם לא חשוב, אין מקורבים ורחוקים, יש בני אדם וכולם שווים בערכם. האמת, בימים אלה חשוב להיזכר באמת הפשוטה הזו: כולם שווים. ומעבר לחינוך הטוב, נדמה לי שהדרך האפקטיבית ביותר שלא יגבה ליבנו ושלא נשתמש בכוח לרעה היא להכיר בפיתוי, לדעת שאין לאיש חיסון מנפילה, ובכנות וביושר להתמודד עם זה. ובכל מקרה, אסור לטעות: זה לא כוח שלי אלא כוח מתוקף התפקיד, מכוחה של שליחות, והכול על מנת לעשות טוב למען מדינת ישראל. להיות שליח בדרך הישר ולמען המדינה, גם זה מעשה יהודי, ציוני ולאומי טוב. וכשזה ברור, אפשר לעבוד נקי.

סיימתי שנתיים וחצי עם יכולת לתרגם תפיסת עולם למעשים; להעניק העדפה מובנית ושיטתית לפריפריה, לא כחסד אלא כחובה שלנו וכזכות שלהם לקבל הזדמנויות שוות; לתת מקום שווה ומכובד לכולם, בדגש על אנשים עם מוגבלות; לשמור ולהקפיד על חופש יצירה בתרבות ועל פעילות עצמאית בספורט, והרבה השקעה בתשתיות, בעומק ובשיטות. אני בא מעולם החינוך, ושם עובדים ככה. קודם כול מעמיקים שורשים, הפירות יגיעו בהמשך. והכי חשוב, לשמור על דרך מכובדת והגונה, כזו שחוסכת עלבונות, שמוותרת על ביזוי ושיודעת גם להודות בטעויות ולהתנצל. אגב, הוכחנו שדרך מכבדת היא לא רק ראויה יותר אלא היא גם אפקטיבית יותר. תרבות של שקר ושנאה, אין לה תוחלת, היא לא ערכית וגם לא מעשית.

הספקנו להוציא לדרך אין-סוף תוכניות וליישם תפיסת עולם – לא למרות שלא צעקנו או התגאינו, אלא דווקא משום שלא עלבנו, ניאצנו, צרחנו ורבנו. בכלל, יש להודות בכנות, שכמעט תמיד המריבות הגדולות והרועשות נובעות מצרכים פוליטיים או אגו שנפגע ולא מצרכים ענייניים. מעטים הפעמים שמדובר במחלוקת לשם שמיים.

כן, יש אנשים שמאוכזבים מהחלטות שקיבלתי, אך הם אינם פגועים. כן, יש אנשים שקיבלו פחות ממה שהיו מורגלים, אך הם לא מרגישים שרמסנו אותם. כן, יש גופים שלא אהבו את התשובות שקיבלו ממני, אבל הם יודעים שמעולם לא שיקרתי להם. נדמה שאם נקפיד על דרך הישר והטוב, לא משנה באיזה תפקיד נהיה, עם ישראל ירוויח. תודה רבה.