קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
שלום לכולם, שלום לחברי הכנסת, אנחנו בימים לא פשוטים, שבהם אנחנו שומעים בוקר וערב, על הצלה של מדינת ישראל – נכון? תיקון מערכת המשפט. חברים, חשוב לדעת, זה לא איזה תיקון. זו לא הכנסה של איזונים ובלמים. אנחנו גם, בשנה האחרונה, ניסינו להכניס את אותם איזונים ובלמים לתוך מערכת המשפט. גדעון סער כשר משפטים בפעם הראשונה קבע שימוע פומבי לשופטים. מה שדיברו במשך עשר שנים הוא הצליח לעשות. אבל איך הוא עשה את זה? באמצעות הסכמה, באמצעות שמיעה של כל העמדות, שמיעה של מומחים, הבנה מה השלכות הרוחב של המהלכים האלה. מה שאנחנו שומעים כרגע – אם היינו לוקחים חוק חוק, ומעבירים אותו אט-אט, תוך כדי הבנה מה המשמעויות מרחיקות הלכת של כל חוק וחוק, היינו יכולים לעבוד ביחד, בשיתוף פעולה, כדי באמת לייצר איזון. אבל מה שמנסים לעשות כרגע, המהלך – לא כיחיד, אלא כמכלול של חוקים ושינויים, שלא רק שכל אחד מהם עלול להיות חמור בפני עצמו, אלא המכלול שלהם הוא למעשה שינוי עמוק, וניסיון של רמיסה ודריסה של מערכת המשפט העצמאית במדינת ישראל. ניסיון לקחת אותה בשתי ידיים ולכופף אותה לרצונם של פוליטיקאים. לרצונה של קואליציה, ולא סתם קואליציה, גם קואליציה ברוב של 61.
עכשיו, אני מבקשת מכם, חברי הקואליציה, תנסו לחשוב. מספיק עם המלחמות האלה. ראינו שמה שאחד עושה, אחר כך אפשר לבטל. ודברים שעשו גם לפני 20 שנה משפיעים השפעות מרחיקות לכת על מה שקורה היום. אל תנסו לדרוס ולרמוס. קחו את הדבר הזה ותעבדו בשיתוף פעולה, בהסכמה רחבה. שינויים בחוק-יסוד: החקיקה, בחוק-יסוד: השפיטה, בדברים שישפיעו על מערכת המשפט במדינת ישראל, צריכים להגיע עם הסכמה רחבה של העם כולו, כדי שיהיה לזה עוגן; כדי שנוכל לדעת – אולי לא הדור שלנו, אבל אתם יודעים מה, תחשבו על הילדים שלכם. על הנכדים שלכם, כשאנחנו לא נהיה בבית הזה – כדי שעדיין תישאר להם מדינה דמוקרטית; כדי שעדיין הם יוכלו להתגאות במערכת עצמאית שיש לה הפרדת רשויות, שיודעת לעשות איזונים ובלמים לאדם אחד או אדם כזה שמנסה לכופף מערכת שלמה לרצונות שלו. אם באמת היה לכם אכפת - - -
אז אני אומרת ככה במשפט אחד. שאם באמת היה אכפת משמירה על רשויות עצמאיות והפרדת רשויות, היינו צריכים להתחיל קודם כול בהפרדת הרשויות בין הכנסת, הגוף המחוקק, לבין הרשות המבצעת. כשיהיה לנו את האיזון הזה, נצליח להגיע גם לאיזון טוב יותר במערכת המשפט. תודה רבה.
368 מילים של שרן מרים השכל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.