קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
יש לנו ממש מעט, חבר הכנסת עודה, מעט זמן.
רק שנייה. אבל אני הרי מדבר אל חבריי מהימין, ולא אל חבריי הערבים. אני כרגע מדבר אל חבריי, אולי אל חברינו, מהימין. ואני אומר לכם, חבריי מהימין, הפטריוטיות אינה הדגל הבלעדי שלכם. ושומה עלינו להכיר בכך שכל ישראלי גאה שהוא אדם גאה מרים שני דגלים – את דגל הצדק והשוויון ואת דגל הפטריוטיות. כך בדיוק צריך לנהוג אדם הגון.
ז'בוטינסקי כתב "כל יחיד מלך". זה בשבילי תמצית ההסבר מהו הומניזם. וגם "שם ירווה לו משפע ועושר / בן ערב, בן נצרת ובני". אז אני מניח שיש פער בין ההצהרות הגדולות, לבין המציאות, אבל זהו החזון. היו גם ויכוחים בין ימין ושמאל אז, אבל התשתית שעליה הוקמה מדינת ישראל היא ברורה. והחזית שנפתחת היא לא פחות ממערכה מתוכננת – מערכה קשה, אסרטיבית, כנגד קודש-הקודשים שלנו. וכמו שאני אומר, אני מניח, חלקים רבים מבין 2.3 מיליון מצביעי הקואליציה אינם מקבלים את ההסתערות הכוללת הזו – שלום, אדוני.
מבחינתנו, אדוני היושב-ראש, הפגיעה בערכים הללו היא כפגיעה עבור חלק מהציבור הישראלי בסטטוס קוו, בשבת, בכשרות. היהדות שלי, ואני מאמין שהיהדות של כולנו, אינה מקדשת את ריכוז הכוח בידי השלטון המדיני, בידי המלך, או במונחים של היום – בידי ראש הממשלה. היהדות שלי היא יהדות של פולמוס, של ביזור הכוח, של ההבנה שאין אדם אחד, ארגון אחד, שהוא הצודק. והינה, בישראל, כפי שמסתבר, להיות ראש הממשלה, שולט בממשלה, ששולטת בכנסת, ששולטת, בחד גדיא הזה, על מערכת המשפט. קום לא יקום.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הממשלה החדשה מתעקשת לקרוא לעצמה "ממשלת ימין", אבל כולם רואים שהיא התחילה ברגל שמאל. לו היינו משחקים כדורגל, הייתי אומר, מה זה משנה באיזו רגל אתה מבקיע – חבר הכנסת השר כץ, עברת משולחן הממשלה לספסלי הח"כים.
חבר הכנסת אמסלם התקרב, ואתה התרחקת.
לא. פתאום, רגע שמתי לב שאתה לא בשולחן הממשלה.
אז השר כץ, בכדורגל, אתה חייב שתי רגליים חזקות – באחת אתה בועט, על השנייה אתה נשען. אבל ניהול הממשלה זה לא משחק כדורגל, אדוני היושב-ראש. ניהול הממשלה זה לא משחק על כספי הציבור. וכשאני מדבר על כספי הציבור, אני מדבר על המיליארדים, מיליארדים שילכו לפח רק בגלל השותפים הקואליציוניים שלכם. הרי זה לא סוד, אדוני היושב-ראש, שממשלה הנוכחית מתכננת לסגור מספר כלי תקשורת. שמענו על רצון לסגור את תאגיד השידור. שמענו על כוונות לסגור את תחנת גלי צה"ל, ועל הדרך לדרוס עוד כמה כלי תקשורת. ואני תוהה, מה יהיה עם דיווחי התנועה, אדוני היושב-ראש? מי יספר לנו שמיה תזמנה שעה וחצי ביום ראשון בבוקר באיילון? מי יספר לנו שיונתן תיזמן שעתיים בקיבוץ גלויות? ומי ידווח לנו על אלפי חיילי צה"ל שהגיעו באיחור לבסיסם, או לא חזרו בימי שישי הביתה כי פשוט לא הייתה רכבת? למה לא הייתה רכבת? כי אפשר בלי רכבת, כי מותר לנו הכול, כי העם אמר את דברו.
רבותיי, תירגעו, תשתו מים ותתחילו להפנים שהמדינה הייתה לפני שנכנסתם למשרדי הממשלה, וקיבלתם רק פיקדון, לא קיבלתם מנדט להרוס את המדינה. תודה רבה.
468 מילים של יבגני סובה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.