הודעת הממשלה על שינוי בחלוקת התפקידים בממשלה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

בהצלחה.

כנסת נכבדה, טלי, חבר הכנסת אמסלם, אני כל כך שמחה שהבראת, אתה בהחלט רצוי כאן.

טלי חברה. טלי חברה למקצוע ולדברים משותפים.

נכון, טלי? יש גם דברים יפים בממשלה.

זה נשים, זה נשים. נאור, זה נשים.

זה השר שלא הסכים לראות. הדקות עוברות.

על כל פנים, אני דווקא בוחרת – עם כל הלהיטות שיש לנו פה בכנסת, ויש המון דברים לעשות, ואנחנו נבלה פה לילות וננסה באמת לקדם בסוף את מה שטוב למדינה ולאזרחים – אני דווקא רוצה לשתף אתכם בפגישה שהייתה לי לפני כשלושה שבועות עם ארגון משפחות נרצחים ונרצחות ועם בתה של הגברת רחל אייזנשטדט – אני מקווה שאני אומרת נכון את השם – ליה בראל. הסיפור העגום הוא שבעצם רחל נרצחה על ידי בן זוגה, ולאחר הרצח, כשהמשפחה מבקשת לקיים את צו קיום הצוואה שלה, אחד היורשים מן הסתם זה גם הרוצח.

בתיקונים שעשו, מי שייגזר דינו והוא יואשם ברצח, אז חלקו בירושה יעבור בעצם ליורשים הבאים ובטח לא לו. מה שקורה עכשיו, בזמן שהוא יושב וממתין לגזר דינו, החלק שלו בירושה כרגע אצלו בגדול, והאבסורד הוא שהמשפחה של הקורבן נושאת בכל העלויות המשותפות שהיו לבני הזוג. זאת אומרת, לבני הזוג הייתה דירה משותפת ויש עליה משכנתה, אז הילדים של רחל משלמים את המשכנתה, משלמים את החובות המשותפים, ואילו מהחלק שלו, מאחר שזה כרגע נתפס, אף אחד לא משלם.

כבר שנה וחצי עוד לא גזרו את דינו. שנה וחצי המשפחה הזו לא מספיקה אפילו להתאבל על האימא, שכבר נולדו לה גם שני נכדים חדשים שהיא לא תכיר.

דבר נוסף שיש בחוק שתיקנו, שהוא אבסורד, שאם הרוצח לכאורה התאבד, מאחר שאין לו גזר דין, אז החלק שלו – הוא יורש; למי שהוא ירצה להוריש הלאה – הוא יוכל. אותו דבר למי שרצח בגלל בעיות נפשיות.

ולכן, אני הגשתי – בימים אלה זה נמצא במחלקה המשפטית – הצעת חוק שבה אני מבקשת ראשית לכלול גם את הרוצח שהתאבד וגם את מי שרצח, עם בעיות נפשיות. בנוסף, ביקשתי שבהגיע הבקשה לרשם, קודם כול אין צורך שהמשפחות שיש להן צו ירושה יצטרכו לגשת לבית משפט להגיש בקשות כדי לקבל את חלקן, אלא שזה יהיה ברור שבאופן אוטומטי - -

- - החלק שלהן עובר אליהן, ואילו החלק שלו, שייקבע או על ידי בית המשפט או על ידי רשם, או שיהיה מנהל עיזבון – התשלומים שהוא אמור לשלם בזמן אמת ישולמו מהחלק שלו עד שייגזר דינו, ואז יוחלט מה קורה עם הירושה.

אז אנחנו באמת פועלים לזה, ואני באמת חושבת שזה חלק ממהות החיים שאנחנו צריכים לתת עליה את הדעת. תודה רבה לך, אדוני.