קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, להחזיר את השלווה והביטחון, אמר חבר הכנסת איתמר בן גביר. את השלווה והשפיות. נו, באמת, שלווה ושפיות? אומרים שלשקר אין רגליים, אני דווקא רואה שיש לו, אפילו חליפה, רגליים ועניבה אדומה. לשקר יש רגליים, והוא במופע אחד מולנו. ומה שאני אנסה בזמן שישנו זה לנסות ולתת משהו ברמת העובדות, אולי ברמת האמת.
אומרים שלשרים אין מדיניות. ובלי החוק הזה אי-אפשר לייצר מדיניות. על מנת להגיע באמת, במציאות של היום, צריך לפני שמדברים על העובדות עצמן, לקעקע שקרים. זאת אומרת, אתה לא מתחיל לדבר על העניין עצמו, אתה צריך לפרק את השקר, ואז לדבר על העובדות. והשקר הראשון, ופה זה התחיל, הוא שאי-אפשר להיכנס למשרד בלי להציב מדיניות – כי זה לא כתוב בחוק. אני רוצה להגיד כמה דברים לחברי הכנסת שאולי מבינים קצת פחות, אולי קצת יותר. יש פה בחוק שני דברים בלבד: יש פה את מערכת היחסים שבין המפכ"ל לבין השר, ואני אדבר עליה בהמשך, אבל חברים, מה בין מערכת היחסים שבין השר לממשלה? זה מופיע בחוק? לא מופיע. אז כדאי שגם ראש הממשלה הנכנס, המיועד, בנימין נתניהו, יקשיב. כי למעשה בשום דבר חקיקה של שום משרד ממשלתי לא כתוב בחוק: מדיניות השר הנוגע. פשוט לא. לא במשרד הפנים, לא במשרד הדתות, לא במשרד האוצר. פשוט לא. מה כן יש? מה כן קיים? יש מדיניות. היא לא כתובה בחוק. המקום הראשון שבו זה חוקק, או נמצא בדבר חקיקה, זה דווקא כל מה שקשור בזמנו ב-2016, בכל מה שקשור לרשות החשמל. שם באו ואמרו: מה המדיניות שהשר יכול לעשות אותה, גדרו גדרות גם. ולכן האמירה הראשונה שאומר חבר הכנסת איתמר בן גביר, כאילו שרק בפקודת המשטרה - - -
שכאילו שאך ורק בפקודת המשטרה לא מופיעה מדיניות, ולכן צריך לתקן את זה, כי אז איתמר בן גביר לא יכול להיכנס ולעשות מהפכה ולהחזיר שפיות – כן, שפיות, הוא יחזיר שפיות. שקר. לא נכון.
לא נכון. פשוט לא נכון, כי אין הבחנה בין מה שכותב המחוקק לבין מדיניות, לבין הסיפור המינהלי, לבין הסיפור החוקי. זה בכלל לא נמצא בהצעת החוק. ואתם יודעים מה? בתיקון לחוק משק החשמל כתוב גם איך זה צריך להיות: שהמדיניות צריכה להיות מפורסמת באתר האינטרנט. פה? נאדה, שום דבר. מדיניות שר. זה רק דבר ראשון.
הדבר השני, מה בין מדיניות ממשלה למדיניות שר? אני חשבתי שבמשפט החוקתי במדינת ישראל ההגדרה של ראש ממשלה היא ראשון בין שווים. לא, לא, לא, פה השר לביטחון לאומי המיועד, הוא הולך להיות, על פי חוק, ראשון בין שווים. הוא יקבע מדיניות שמחייבת את הממשלה. מה עם אחריות משותפת? שמעתם על המושג הזה, חבריי השרים העתידיים? יבוא שר, במקרה הזה איתמר בן גביר, ינעל את הממשלה על מדיניות שלו. אין דבר כזה. האם זה מופיע בהצעת החוק? מה פתאום. מדוע שיהיה? האם בהצעת החוק הזו יש משהו ממה ששמענו פה על הדוכן? הולך פה מנפנף: אני אחזיר את המשילות בנגב. איך תחזיר משילות?
הצבעתם נגד כל החוקים שהיו פה. בכל החוקים שהיו פה הצבעתם נגד.
נגד חוק האיירסופט שעבר בקריאה ראשונה. נגד המדיניות.
איזה מדיניות? הבל ורעות רוח. תפתח את החוק, לא קראת אותו.
בלצעוק אתה מצוין. בלצעוק אתה מצוין.
לכן, החוק הזה, לא שהוא שלא טוב רק לאזרחי מדינת ישראל – ואני פונה פה לשרים, אני פונה פה לשר חיים כץ, השר העתידי, ואני פונה לשר ישראל כץ ולכל השרים – אתם מבינים מה המשמעות שיש מדיניות של שר? שאין בכלל מדיניות ממשלה? הוא יכול לקבוע את מדיניות הפתיחה באש בלי שישבתם ודנתם? הוא יחליט מה צריך לעשות או לא לעשות בהקשרים רגישים ובין-לאומיים? זה האיש שאתם נותנים לו יד לעשות את זה? לא ראיתם על מה מדובר ועם מי מדובר? מי שלא ראה מה שהוא עשה בזמנו, כשהוא עשה עבירות פליליות, צריך לראות איך הוא מתנהג בוועדה. זה הסיפור. זאת נקודה שאפילו לא חשבתם עליה. אני מציע לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו לחשוב האם האיש הזה, איתמר בן גביר, הולך להכתיב לו את המדיניות שקשורה לדברים הכי בסיסיים?
חברים, זה לא סיפור שאני ממציא אותו עכשיו. תראו כיצד עובדת ממשלה. כשאתה רוצה לייצר החלטת ממשלה, יש לפני זה את כל התהליך המוקדם. פה יושב השר איתמר בן גביר – או כל שר אחר לפי תיקון הפקודה – יעשה מה שהוא רוצה, ינעל את הממשלה. לא אחריות משותפת. ראשון בין שווים רציתם? קיבלתם. איתמר בן גביר. לא ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו אלא איתמר בן גביר, כי זה כתוב בחוק.
ועל מנת שהציבור לא יתבלבל מכל מה שאמרתי, חשוב לזקק את זה לנקודה אחת: מדיניות שר לא באה בחקיקה; זה עניין מינהלי. זה ששמים מדיניות שר בחקיקה וכובלים ידי ממשלה שלמה זה תקלה חוקתית מן המעלה הראשונה, וזה לא מופיע בחוק – לא הפרסום, לא סמכות ערעור, כלום. השרים הם חבורה של בובות בישיבת ממשלה מול מדיניות השר לביטחון הפנים, הביטחון הלאומי, ביטחון המולדת, תקראו לו איך שרוצים. אבל זה האיש. זו דמותו, זה פרצופו. אז אמרתי קודם – לשקר אומרים אין רגליים, במקרה הזה ראינו: יש לו רגליים, יש לו חולצה לבנה, יש לו גם עניבה אדומה.
בהקשר לעניין הזה אני רוצה לומר עוד כמה דברים. דובר על מדיניות שר שלא קיימת. חשוב לי גם קצת לגעת בכבודם של שרי ביטחון פנים קודמים. דווקא לא מהמפלגה שלי, וגם לא השר עמר בר לב, שעבדתי איתו בצורה טובה, וזו הזדמנות טובה להגיב על דברי הבלע, שאמר פה קודם לכן איתמר בן גביר. השר צחי הנגבי היה שר ביטחון הפנים בשנת 2003–2004.
בשנת 2003–2004 השר לביטחון הפנים צחי הנגבי הקים את היחידה הכלכלית. הוא עשה את זה בעבודה משותפת והוקמה יחידה כלכלית. ואני בין השאר זכיתי גם להקים אותה, גם לעמוד בראשה. גם הקמת מאגר ה-DNA נרשם לזכותו של השר צחי הנגבי – אותו אחד שאין לו מדיניות.
נעבור לשר אבי דיכטר. השר אבי דיכטר היה שר ביטחון הפנים בין 2006 ל-2008. אתם רוצים לשמוע איזה דברים עשה אבי דיכטר, בלי שהוא צריך להתלהם בכנסת, לספר סיפורים על משילות? מה הוא עשה בשקט, במקצוענות ובעבודה טובה? הוא עשה כמה דברים. הוא גם קבע לוחות זמנים לשנת 2007, 2008, 2009, 2010. דרך אגב, רובם גם בוצעו.
הדבר הראשון שבהם, אם תרצו, כל הנושא של חוק - - - התקשורת ב-2007. אני הייתי אז בשירות. הוא הוביל את העניין הזה כמדיניות שר בכנסת ובממשלה.
לאחר מכן, רחמנא ליצלן, הוא עסק גם בהקמת להב 433. הדרכים מצטלבות, אני הייתי בסופו של דבר האיש שהקים את היחידה הזאת. זאת הזדמנות טובה להגיד כמה מילים על דברי הבלע, שנשמעים פה על היחידה הזאת במהלך השנים ועל אגף החקירות באופן כללי. זה נכון לומר כמה מילים על שומרי הסף, שפה בבית הזה, על ידי האנשים, כולל השר בן גביר, השר המיועד, אותם שומרי הסף הפכו להיות כינוי גנאי. שומרי הסף ממה? לפני הכול הם שומרי הסף משרירות הלב, מהתנהגות שלטון לא מידתית. זו הזדמנות טובה להגיד שגם בוועדה הזאת ראינו מופעים שלא מכבדים ולא מכובדים באשר להתנהגות אל עובדי מדינה.
הדבר הנוסף, לגבי משטרת ישראל שזוכה פה לקיתונות של רותחין. יושב במהלך הוועדה השר המיועד איתמר בן גביר, ולא מכבד את הדבר הכי בסיסי. איש מדים שיושב בישיבה ומביע את דעתו המקצועית – זה מה שהיה שם, לא סיפור אחר. כאשר מדברים על השר אבי דיכטר – שוב, לא מהמפלגה שלי, הוא מהליכוד – הוא הסתדר יפה מאוד בלי הצעת החוק המפוברקת הזאת. היא הצעת חוק מפוברקת. אין בינה לבין מה שהוא דיבר פה בנאום חוצב הלהבות על משילות ולא כלום. יכול היה לשבת פה ולהצביע עם חבריו בעד החוקים שהגשנו.
דרך אגב, אחזור על מה שאמר פה שר המשפטים. הם יגיעו פה לכנסת, כל אותם חוקים, מהאיירסופט, עובר דרך הנושא של חיפוש ללא צו במקרים המתאימים. אנחנו נצביע בעד. גם על חוק חברות השמירה נצביע בעד. אבל איפה הוא היה כשהוא דיבר על משילות? או שהוא לא היה במליאה או שהוא הצביע נגד. בשם מה? בשם האומה? בשם הלאומיות? לא. מאותן סיבות שעכשיו הדבר הזה מתנהל כאן בכנסת בצורה בלתי מידתית, כאשר מדברים על אושיות מרכזיות בדמוקרטיה במדינת ישראל. מדובר על מערכת אכיפת חוק.
מדיניות השר לביטחון הפנים בנושא חקירות? רבותיי, ממתי נחקר מבין בחקירות? הוא מבין בלהיות נחקר. אבל מה אתם מצפים שיקרה? שיישב על כיסאו של השר לביטחון הפנים אדם שהורשע, ואין פוצה פה ומצפצף, לא מהקואליציה; לא מתהפך עליכם ראשכם כשאתם רואים מי הולך לשבת שם, במקומות הכי רגישים? לא קופץ לכם שום דבר?
ואני אומר לכם את הדברים האלה כי החוק הזה הוא חוק רע. הוא לא חוק רע לאופוזיציה, רבותיי, הוא חוק רע למדינת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל, שהם מבחינתם יכולים להגיד: משטרה יותר טובה, משטרה פחות טובה; משטרה עובדת נכון, משטרה עובדת לא נכון. דבר אחד אסור שיקרה: אסור שלמשטרה יהיה צבע. לו בהצעה הזאת יש בדל של צבע – ויש לא רק בדל, יש לה מברשת של צבע פוליטי – אנחנו פוגעים באחד היסודות הכי עמוקים ומשמעותיים בעולם הדמוקרטי. כשעובר נהג ויקבל דוח תנועה, שלא יחשוב שהוא קיבל את הדוח בגלל מה בגלל שיש לו סטיקר של איזושהי מפלגה פוליטית על הרכב שלו. את הדבר הזה, אני מצפה גם מחבריי – שלא מקשיבים, וזה בסדר גמור, הם לא רגילים להקשיב, הם רגילים רק להצביע.
מדיניות – שרים לאורך כל הקדנציות קידמו. נגיד כמה מילים פה, כי זה הזדמנות להגיד משהו גם על השר עמר בר לב, שעבדתי איתו – כי לא שמעת את מה שאמר השר המיועד איתמר בן גביר. שר שעשה עבודתו נאמנה לקידום האינטרסים של מדינת ישראל, לא האינטרסים האישיים שלו. אני מוניתי להיות סגן השר לביטחון הפנים, וגם על ידי הממשלה לטפל בסיפור שנקרא "מסלול בטוח", אותה תוכנית לאומית.
אחרי ששמענו את כל הסיפורים ודברי הבלע, בפעם הראשונה מאז 2014 הייתה ירידה בפשיעה בשנת 2022. 99 נרצחים יש נכון להיום בחברה הערבית – מספר נורא ואיום. נכון לאותו זמן בשנה קודמת זה היה 117. יש עלייה בכל הפרמטרים: במעצרים, במעצרים עד תום ההליכים. כן, אנחנו פחות טובים בלרוץ לזירות אירועים, לקפוץ על הדם ולרקוד על הדם – אנחנו פחות בזה; כן, אנחנו לא הצלחנו בבחירות האלה, ואנחנו נהיה באופוזיציה, ואני שלם עם זה לחלוטין. אבל לקחת את העניין שלא זכינו בבחירות האלה ועל הדבר הזה בסופו של דבר להביא הצעות חוק שפוגעות בדברים הכי בסיסיים של שיטור בחברה דמוקרטית, אדוני היושב-ראש, זה אירוע אחר.
אני קורא לחבריי להבין שמדיניות שר לביטחון פנים איננה מעל מדיניות ממשלה, ומדיניות לא קיימת בחקיקה לאף שר. יש ממשלה שקובעת מדיניות, ויש מדיניות שר שהיא בתחום המינהלי, ואת זה צריך להבין. זה לא כתוב בחוק. אין חובה לפרסם את המדיניות שלו כפי שהוא מציג – לא באינטרנט ולא בשום מקום אחר.
לכן אני רוצה לסגור ולומר: הצעת החוק הזאת רעה לא לאופוזיציה – הצעת החוק הזאת רעה למדינת ישראל. היא תצבע את המשטרה בצבע פוליטי, דבר שלא היה מעולם. האיש שהולך לצבוע אותה בצבע פוליטי הוא בן אדם שהורשע לא פעם אחת בעבירות של הסתה וטרור. זה האיש שיושב שם, והוא האחרון שיכול להטיף מוסר למישהו ברמה הערכית. אבל גם ברמה המשפטית – זה שאדם נחקר סדרתי לא הופך אותו למומחה באכיפה; זה רק הופך אותו למומחה בעבריינות. הדברים האלה שאני שומע פה בכנסת הזאת – כל אחד מכם צריך לקרוא מהי המשמעות שלכם כחברי ממשלה – שמי שיקבע מדיניות של משרד הפנים הוא לא הממשלה – בחוק אין את זה לאף אחד – לאיתמר בן גביר יש את זה.
ראשון בין שווים – אמרתי בהתחלה, ואני אומר בסוף: אומרים כל הזמן שלשקר אין רגליים; זה ביטוי. אני כבר מזמן ראיתי: לשקר יש רגליים. פגשתי אותו היום – עניבה אדומה, חולצה לבנה וחליפה.
1,823 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.