קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חנוכה שמח ליושב-ראש הישיבה, לחברות ולחברים, לחבריי השרים. החוק שמוגש לנו מתיימר לעשות שני דברים חשובים: אחד, לחזק את היכולת של השר להשפיע – ניגע בהסתייגויות לכך; ולהגדיר טוב יותר את יחסי הממשלה, השר והמפכ"ל/המשטרה. שני נושאים חשובים, חיוניים, שיש לדון בהם בנחת. בנחת. לא בסערת קרב פוליטי ולא בסערת רגשות. יש לנו משטרה אחת, מדינה אחת, דמוקרטיה אחת.
דווקא בגלל המורכבות ובגלל החיוניות החיפזון הוא מהשטן; והוא משטן חוסר האמון בראש הממשלה. הוא מחלחל ומעמיק וגורם לכם לקבל החלטות לא נכונות, לא נבונות. החיפזון הוא גם, לטעמי, מהשטן של הרצון האגרסיבי להשרות רוח מאיימת כלפי שומרי הסף, להגיע בפול גז על ההתחלה במקום בצניעות, במקום בלמידה. מאה ימים.
החוק בתצורה הנוכחית הוא מיותר. הוא לא מפזר את האי-בהירות בסוגיה הקריטית של עצמאות וא-פוליטיות של המשטרה מול זכות וחובת הממשלה והשר לקבוע מדיניות כללית. הוא מתיימר לעשות את זה, הוא מתיימר לפזר את חוסר הבהירות, והוא לא עושה את זה. גם היום יש לשר לביטחון פנים מרחב עצום לפעולה עצמאית לשם קביעת מדיניות כללית ולשם וידוא ההישגים הנדרשים. מהבחינה הזאת החוק הזה הוא מיותר לחלוטין.
הבעיה המהותית היום, כעת, איננה בסוגית עצמאות-כפיפות, אלא, בעיקר, בסוגיה של אמצעים שעומדים לרשותה של המשטרה הן מבחינת תקציב, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינת מעטפת תומכת בחקיקה ובשיתוף פעולה עם גורמים נוספים.
אדוני היושב-ראש, החוק המוצע מבשר על שתי תקלות: הקטנה שבהם היא ההכבדה על ראש הממשלה שיהיה בפועל ערכאת ערעור עבור המפכ"ל, ככל שהוא יהיה מקצועי ואסרטיבי – ואגב, החוק מאפשר לו את זה, מה שלא קיים היום. הבעיה החמורה יותר שעלולה להיות מהותית – בעוד המצב הנוהג קיים איזון - -
- - איזון בין עצמאות המשטרה לבין היכולת של השר לקבוע מדיניות כללית – בפועל לא זאת הייתה הבעיה – מי שרוצה להרחיב את סמכות השר ומעורבותו, ואפשר לחשוב על זה, חייב לאזן את החוק, מה שלא נעשה, ברכיב שמופיע בחוק השב"כ על עצמאות המשטרה וממלכתיותה – זאת הפואנטה.
ולכן אנחנו צפויים, לצערנו, להשקעת אנרגיה בעימותים פנים-ממשליים במקום בהגברת המשילות. תודה.
322 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.