קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, בימים כאלו, מהמעט שאני יודעת ומכירה ושמעתי על חג חנוכה, שהוא אמור להיות ולהזכיר – להביא אור; להביא אור לאנשים, כלל האנשים, ולא לעשות עוד חושך ועוד קיפוח ועוד דברים שבעיניי הם מאוד מאוד רעים.
אני תוהה וחושבת על התקופה הזאת, בימים כל כך צרים וקצרים, שאמורה לקום בהם ממשלה חדשה, אם הממשלה הזאת וכל התומכים בה חושבים שאלה הצעות חוק ראויות, רצויות, שצריך לקדם אותן. אני חושבת שמן הראוי גם לתת להם את הזמן ואת החשיבה שהיא מחייבת, במיוחד כשמדובר כאן בחוקים כל כך בסיסיים שעלולים לשנות מדיניות וסדר-יום. ולכן, הדבר הראשון שאני באמת קוראת מהמקום הזה: לא לעשות את זה בחיפזון ולבדוק את הדברים לעומק, כי בסופו של יום, חוק אמור לחול על כולם, אלא אם אנחנו נישאר במשחק שכאילו לא משנה עכשיו, אנחנו נמצאים, נעשה מה שאנחנו רוצים, ומי שיבוא אחרינו יעשה מה שהוא רוצה. אני לא חושבת שזאת המטרה של החוק. כשמחוקקים חוקים, המטרה שלהם באמת היא לשרת את הציבור ולעשות טוב לציבור, והכוונה לכלל הציבור ולא לפלח מסוים או ציבור מסוים לפי ההשתייכות הדתית, העדתית, הפוליטית שלו.
לגופו של עניין, בחוק הזה, בפקודת המשטרה, אני רוצה לדבר הכי פשוט שאפשר כאישה ערבייה – לא רק כאישה, כערבייה ששייכת למיעוט ילידי במקום הזה – ולספר ולדבר על הניסיון – לא על החששות, כי החששות כבר לא חששות, כי ראינו במציאות איך המשטרה מתנהלת ומתנהגת כלפינו כערבים במדינה הזאת; ראינו את זה הרבה פעמים והתוודענו לזה שיש קלות נוראית בללחוץ על ההדק ולירות. ואנשים צעירים שילמו בחייהם שלהם במקום הזה. אולי עכשיו אנחנו יכולים כאילו לכאורה להגיד: בסדר, עכשיו אנחנו חוששים ממה שיבוא. אבל אני רוצה להגיד בוודאות שאני כמעט בטוחה בכוונות של האיש שרוצה לעשות את השינוי הזה ממניעים מאוד אישיים.
אסיים. תן לי, ברשותך, עוד דקה. האיש הוא איש שמלא בשנאה להרבה אנשים, ובמיוחד כלפי החברה הערבית. אני הייתי כאן במשך שנה שלמה, שמעתי אותו, ראיתי אותו, איך הוא מתנהל, מה הוא אומר ולמי הוא מכוון. ולכן אני חושבת שזה דבר פסול. עצם העובדה שהוא יהיה שר במקום הזה, זה עושה לא נוח. אבל עוד יותר, גם הפיכת השם – להפוך את זה ללאומי, ללאומני בכל המובנים, זה עוד יותר מקשה. ולכן אני פונה לשכל הישר, למי שיש, למי שיכול להשפיע ולשנות, שהדבר הזה לא יקרה. לפחות לא עכשיו לפני הקמת הממשלה. תודה.
373 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.