קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
סקר של חדשות 13 שפורסם במהדורה המרכזית מעלה כי בנושא שינוי חקיקה שתאפשר לחבר הכנסת אריה דרעי, לכהן כשר בממשלה החדשה, יש רוב משמעותי של 65% מהציבור שמתנגד לשינוי החוק ולמינוי דרעי לשר, ו-24% בלבד בעד המהלך.
יש לי המון הערכה לחבר הכנסת אריה דרעי. כמי שנולדה וחיה כל חייה בפריפריה, ראיתי את הגאווה שש"ס הביאה לציבורים גדולים. אני יודעת כמה אריה דרעי הוא מנהיג שמשפיע ואהוב על ציבורים גדולים. יותר מזה, אני מאמינה שדרעי הוא מהגורמים הממתנים בקואליציה המתרקמת. פוליטיקאי אוהב אדם; אדם שרואה את כולם.
אבל לצד ההערכה לדרעי, יש לי גם הערכה לחוק. אריה דרעי עמד מול שופט והצהיר כי הוא פורש מהכנסת. אבל לא רק שמסתבר שהוא לא התכוון לדבריו, עכשיו אנחנו נדרשים לחקיקת בזק, כדי שיוכל לחזור לא רק לכנסת אלא גם לממשלה. הלא גם בפני דרעי עמדה דרך המלך: לפנות ליושב-ראש ועדת הבחירות על מנת שיקבע אם יש קלון בעבירה שבה הורשע או אין. אבל בדרך המלך יש גם סיכון. כנראה שגם דרעי יודע שייתכן מאוד שיש סיכון לקלון בהרשעתו. אז כדי לא לקחת סיכון, אתם הולכים לחקיקת בזק פרסונלית, ומשנים סדרי עולם כדי לעזור לאדם אחד.
והכול, אפילו עוד לפני שהקמתם ממשלה. כל כך מיהרתם, ששכחתם את סעיף הפרסום ברשומות ועכשיו אתם מנסים לפסוח גם עליו. למה? כי כולם מאיימים עליכם? במקום להקים ממשלה ואז להתחיל לחוקק, אתם עובדים הפוך. מנסים לשנות סדרי עולם ברגע, בלי דיון רציני, בלי בחינה מעמיקה, אפילו בלי ליידע את הציבור באופן רשמי באמצעות פרסום ברשומות.
הכול כדי להסיר מכם את שלל המאיימים. זאת בדיוק הבעיה. יש פה פניקה של חקיקה פרסונלית, שהדבר היחיד שקובע אותה הן הגחמות של השותפים בקואליציה. ללא היגיון, ללא צורך, ללא מהות – רק גחמות. הלא לפני הבחירות אף אחד לא דיבר על שינוי סמכויות השר לביטחון הפנים, או על מינוי של שר אחראי על המינהל האזרחי. זה צץ אחרי, בדיוק מאותה סיבה. זה לא צורך אמיתי. זה לא הפריע לכם עד עכשיו, אלו רק גחמות. סחיטה באיומים, שאתם נכנעים לה ובדרך מובילים את כולם לאבדון. תודה, אדוני.
325 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.