קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי כנסת וחברות כנסת יקרים, אני רוצה ברוח החג – אומנם לא להביא דבר הלכה, אבל להביא שיר לחנוכה של נועם חורב, שמדבר על השמש:
"אף פעם לא הבנתי ממש / מה הקטע של השמש // כי כשכל הנרות מסתדרים בשורה / הוא לא באמת חלק / מכל החבורה / הוא עומד שם גבוה / מרים את האף / משקיף מלמעלה / וככה נשרף // אבל פתאום / באמצע היום / עלתה בי המחשבה – / אולי הוא שם גבוה / מסיבה מאוד טובה: // כי הוא זה שמדליק / את הנרות מצד אל צד / דואג שיבערו / שיזהרו, אחד-אחד / ולעמוד שם במקום / המעניק, הממלא / זה מרים את הנשמה / גם למקום הנעלה // אז בחנוכה הזה / אני מאחל שבלי חשש / נשאף להיות תמיד / במקום של השמש / שנגביה את המבט / אל מעבר לעצמנו / שנצליח גם לראות / את כל מי שמסביבנו / שנזכור, זה לא מספיק / אם רק אנחנו בוערים / ושהאש בנו תצית / גם את האור באחרים".
השיר המהמם הזה – אם אני לוקחת את השמש ומדמה אותו למנהיגות, ואתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? לממשלה המסתמנת – אז נכון, נועם עומד על כך שהשמש באותה מידה יכול לשמש שני תפקידים: יכול להיות זה שבאמת מאיר, שמתווה, דואג לכל הנרות, שבכל אחד יש להבה שמציתה אור חיובי; ומנגד, השמש יכול לקחת תפקיד מנוכר, מתנשא, שחושב שהוא מורם מעם. ואני אומרת לך שבימים אלה, שבהם אנחנו נמצאים בחנוכה, שאמורים להפיץ את הנס, בכל בית – אגב, מיליוני בתים שמדליקים את נרות חנוכה בלי חוק, הפלא ופלא, חברים יקרים, לא היו צריכים שתחוקקו חוק שאומר להם שהם חייבים להדליק נרות – כשאנחנו רואים את מה שמתרחש בבית הזה, והרוח שאתם מביאים – מעל הראש של הציבור, מעל הראש של האופוזיציה, מעל הראש של היועצים המשפטיים – הניסיון לכופף, לרמוס, להתנשא, ברור איזה תפקיד אתם בחרתם, אחרת ממה אתם מפחדים? כי מי שלא מפחד ולא מתנהג כאנדרדוג, אלא כמנהיגות שנבחרה – אמרנו, באמת, גם אני אמרתי – מכבדת את רצון העם ואת רצון הבוחר, אבל מה שאתם עכשיו עושים הוא התמכרות לשררה, התמכרות לכוח, התעסקות בתפקידים, התעסקות בבכירות, התעסקות בנבחרות, זה ממש לא להתעסק בלהפיץ אור, בלדאוג לכל הקבוצות השונות, כמו כל הנרות שעומדים שם עם הלהבה, יש ניסיון לכבות - - -
לכבות, אדוני היושב-ראש, לחלק מהקבוצות בישראל את האור. ואני אומרת – די, אתם צריכים להפסיק עם בליץ החקיקה הזה, כי מה שאתם מסמנים עכשיו, הוא מה שהולך להיות.
אני קראתי הבוקר כתבה מאוד מצערת, וזה ברוח הגבית של הממשלה שמסתמנת – שיש מרכול שהחליט לקצוב שעות של נשים - - -
משפט אחרון, כי זה חשוב. יש מרכול בירושלים שהחליט לקצוב בשעות את הזמנים שנשים יכולות להיכנס ולעשות קניות. אם לא הרוח הגבית של הממשלה הזאת, לא היה קורה מצב שמישהו היה מעז להדיר נשים או חושב שהוא יכול להדיר נשים בשעות של קניות.
אני אומרת לכם – הפגיעה כאן בעולים, הפגיעה בלהט"ב, הפגיעה בנשים – אם לא תעצרו עכשיו, זה מדרון חלקלק. תודה רבה.
499 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.