קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. האמת היא שתכננתי לדבר, חבר הכנסת בן גביר, רק לגופו של עניין, לגופו של החוק. אבל אתה גלשת והזכרת את חבר הכנסת סגלוביץ' ואת רב-ניצב קראדי, אז של נא נעליך מעל רגליך. אתה גם בעוד 20 שנה לא תעשה מה ששני האנשים האלה עשו. אחד לוחם בצנחנים – שניהם מהצנחנים. קצינים, תרמו למדינת ישראל גם מה שלא תתרום בעוד 20 שנה. כשאתה מדבר עליהם, של נעליך.
לא התכוונתי לדבר עליך, לא זו דרכי. אבל מכיוון שהזכרת אותם, אתה חבר כנסת עם שבע הרשעות; עם הרשעה אחת בתמיכה בטרור, עבירה שיש עימה קלון. אז מעט מעט תהיה צנוע בדרך שלך. אתה היחיד שיושב פה עם עבירה מן הסוג הזה. היחיד, והולך להיות השר שיהיה אחראי על אלה שאוכפים את העבירה הזו. בושה.
כשאתה מדבר על רב ניצב קראדי – תתבייש. מה שהאיש הזה תרם מדינת ישראל. אותו דבר חבר הכנסת סגלוביץ'. שניהם שירתו בצנחנים. אתה אפילו מדים לא לבשת.
ולכן אני מציע לך הצעה ידידותית: עזוב את לובשי המדים, גם הנוכחיים וגם לשעבר – בצד. תתרכז בתפקיד שלך. אתה הולך לפקד עליהם.
ועכשיו לעצם העניין, תראו איזה פרצוף יש לכם. במקום להביא את זה לדרך המלך, אדוני היושב-ראש, במקום להקים ממשלה ולאחר מכן להביא את החוקים האלה אתם עדיין נמצאים באופוזיציה – לא שלא תקימו ממשלה, אתם תקימו – ומביאים ארבעה חוקים כבדים, חלקם שינוי חוקי יסוד. מן הראוי שגם החוק הזה היה מגיע אחרי שהשר היה מתמנה, לומד את עבודתו, מביאים הצעה ממשלתית. לא שהצעה פרטית פסולה, חלילה וחס, אבל הצעות מן הסוג הזה – 45 יום, לתגובות הציבור, יעבור בדרך המלך, ידונו, ישנו. השר המיועד ילך ללמוד את עבודתו.
לכן אני אומר שהיה ראוי שזה ילך בדרך המלך.
לכן העיסוק הזה הוא איננו ראוי. זהו בליץ בלתי הגיוני, בלתי סביר; ארבעה חוקים מהותיים, שינוי משטרי, חלקם עוסקים בשינוי חוקי יסוד. אבל הכול נובע גם מפחד. תודה רבה.
307 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.