תודה רבה, אדוני היושב-ראש, תודה על ההתחשבות. אם יש פה שר, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, תראו, אנחנו בפתחו של משבר כלכלי עולמי שאזרחי ישראל כבר מרגישים אותו בכיסם תקופה לא קצרה. זה 16% התייקרות של מחירי הדיור – תכף נדבר על הרכיב של ההצמדה למדד תשומות הבנייה, וההתייקרות של הדלקים ושל מוצרי המזון והחשמל והמים, ובתוך זמן קצר אנחנו נראה חוסר בבשר ובעופות, והתוצאה תהיה התייקרות דרמטית, מכיוון שאם אין חיטה, אין תערובת להאכיל את בעלי החיים.
ולממשלה הזאת יש את כל הזמן שבעולם. אדוני היושב-ראש, אנחנו לפני כמעט שלושה חודשים העברנו הצעה דומה להצעה שאתם מעבירים היום בקריאה טרומית. אדוני השר במשרד האוצר, בשלושת החודשים האלה מדד תשומות הבנייה התייקר ב-2.6%. אלפי רוכשי דירות, זוגות צעירים – אגב, את חלקם אתם מכריחים לחתום על חוזים מכיוון שהם זכו בהגרלות של מחיר למשתכן. הם לא יכולים להגיד לעצמם: רגע, בואו נחכה שהקואליציה הזאת, כדי לא לתת, חס וחלילה, קרדיט לאופוזיציה, תעביר הצעת חוק ממשלתית בקצב שלה, בזמן שלה; הם חייבים לחתום על החוזים כאן ועכשיו, מכיוון שהם זכו במכרזי מחיר למשתכן. אלפי זוגות צעירים, ואולי יותר מזה, שחתמו על חוזים, לא ישלמו, אדוני השר חמד עמאר – השר חמד עמאר, אלפי זוגות צעירים לא ישלמו עכשיו 2.6%, הם ישלמו גם את כל הגידול שיהיה מהיום ועד מסירת הדירה. מסירת הדירה תהיה בעוד שלוש, בעוד ארבע, בעוד חמש שנים, לפעמים. הם ישלמו את כל מה שהמדד הזה יעלה, מכיוון שלפי ההצעה שאתם מביאים, אין לה תחולה רטרואקטיבית, זה רק למי שיחתום על חוזה אחרי שאתם תואילו בטובכם, בקצב שלכם, להעביר את ההצעה הזו בשלוש קריאות. אז אותם אנשים ישלמו עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים נוספים כי אתם עושים פוליטיקה, כי לא הסכמתם שחבר הכנסת אלכס קושניר, יושב-ראש ועדת הכספים, שרצה והעביר איתי ביחד את החוק הזה – לא נתתם לו לקדם את הדיונים בוועדה, להעביר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית. יכולנו עוד לפני סוף המושב הקודם להעביר את החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית. אז בשביל פוליטיקה קטנה, כדי שחס וחלילה הקרדיט לא יהיה של האופוזיציה, אתם דפקתם את אותם אלפי זוגות צעירים, וגם היום כשאתם מביאים לפה את חוק, אתם לא מחילים אותו רטרואקטיבית בכלום.
עכשיו, אני אומר לכם, אנחנו נילחם בוועדה כדי שהוא יחול על קבלנים שמאחרים במסירת הדירות שלהם, ובוודאי ובוודאי שאחרי מועד המסירה המקורי לא יצמידו את יתרת התשלומים למדד תשומות הבנייה. אנחנו נילחם על זה שקבלנים שסגרו עסקאות של 80/20 יהיו חייבים לאפשר הקדמת תשלומים. ואם לא – הרי מה קורה היום? אתה מבין – היושב-ראש, אני כבר מסיים. הקבלן חתום הרי על 80/20.
ועדיין, ועדיין – – –
לא, לא. אתה צודק, ממועד חתימת החוזה, אבל עדיין – – –
נכון. רגע, אבל הוא חותם. יופי, אבל הוא חותם, מיום חתימת החוזה, ומשרד השיכון אפשר לאחרונה לקבלנים לאחר בשנתיים במועד מסירת הדירה.
רגע, רגע, רגע. שנייה, שנייה.
לא. אני מבין. אתה צודק. אתה צודק. את זה עשתה הממשלה הקודמת. צריך לברך אותה על זה.
אוה, זה לא המצב.
היום הקבלנים, היום רוב – כן. אבל מי שזכה במחיר למשתכן הוא לקוח שבוי. הוא לא יכול לנהל משא ומתן.
היום רוב המכרזים הולכים בשיטת 80/20, שכאילו היו לטובת הלקוח: תשלם 20% עכשיו, 80% כשאתה נכנס.
רגע, רגע, רגע. אז אני אומר, אתה מבין שבחוק שאתם מביאים עכשיו משרד השיכון נתן לקבלנים עוד שנתיים.
אבל זה החוק.
משרד השיכון נותן לקבלנים לאחר בשנתיים במסירת הדירה. בשנתיים האלה הלקוח צריך לשלם את מדד תשומות הבנייה. אז אנחנו ניאבק.
תראה, אגב, אני רוצה לומר שאנחנו ניאבק שהוא יחול על קבלנים שמאחרים במועד מסירת הדירה; אנחנו ניאבק על זה שקבלנים יהיו חייבים להקדים תשלום, ואם לא יאפשרו להקדים תשלום, אז הם יספגו את מדד תשומות הבנייה; אנחנו ניאבק על זה שהחוק יחול לפחות, היושב-ראש, מהיום שבו החוק הזה עבר בקריאה טרומית. זה המינימום שבמינימום. אני באמת אומר, חבל לי על אותם אלפי זוגות צעירים שאמורים לשלם עכשיו 100,000, 200,000 שקל נוסף על מחיר הדירה רק בגלל פוליטיקה קטנה. זה חבל. תודה רבה.
633 מילים של בצלאל סמוטריץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.