דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־24 · ישיבה 135 · 30 במאי 2022

הצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב–2022

משה ארבל · ש"ס

מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בדקות הספורות שעומדות לרשותי אני פונה אליכם, אזרחי מדינת ישראל כולם – דתיים וחילונים, יהודים וערבים, גברים ונשים, עולים וותיקים. נמצא כאן ראש עיריית אילת לשעבר סגן השר מאיר יצחק הלוי, שיודע היטב מה המשמעות של הכבדה בעול הארנונה על אזרחי מדינת ישראל. אז הינה, דעו לכם, אזרחי מדינת ישראל: עד היום שיטת המדידה של הארנונה במדינת ישראל מתאפשרת אצל כל רשות לפי הנוהג הקיים בתחומה, או לפי מדידה נטו – נטו-נטו זה אומר קירות הבית הפנימיים; יש שיטה נוספת של נטו-ברוטו, שזה קירות הבית הפנימיים נוסף לקירות חיצוניים, חלק מהקירות החיצוניים. ויש ברוטו-ברוטו, שזה כלל הקירות – המעטפת החיצונית של הדירה.

גם שר המשפטים שנמצא כאן, שבעברו היה שר הפנים, מכיר את הסוגיה הזו ונמנע בעבר מלקבל החלטה שתביא בסופו של דבר להכבדה בעול המיסים של הארנונה בשיטת מדידה של ברוטו-ברוטו. ואני מקבל לידיי את טיוטת חוק ההסדרים שהפיץ משרד האוצר – –

מאיר פרוש (יהדות התורה): מי אחראי לזה?

– – ושם, בטיוטה הזו – – –

מאיר פרוש (יהדות התורה): איזה שר אחראי לזה?

מן הסתם שר האוצר. והינה, בטיוטה מופיע סעיף שכזה, אזרחי ישראל: "סמכות שר האוצר ושר הפנים, כאמור בסעיף 9(ב) לחוק, תורחב כך שיוסמכו לאשר גם שינוי שיטת מדידה של שטח הנכס שעליו תשתלם הארנונה, באופן שתוכל להטיל מועצת הרשות המקומית ארנונה על מטר רבוע שעליו לא הטילה ארנונה עד לאותה שנה. שינוי כאמור יחול על כלל הנכסים בתחום הרשות המקומית, וזאת באופן קבוע לאחר שיינתן לו אישור השרים כאמור". המהלך הזה, שמתווסף להתייקרות מחירים ולאינפלציה דוהרת, ולעליות מחירי הדיור, הוא פגיעה אנושה בכלל אזרחי מדינת ישראל, מכלל המגזרים, מכל העדות.

אני קורא לכם, אזרחי מדינת ישראל: תתעוררו, קומו ותאמרו לממשלה הרעה הזו: תעצרו את הפגיעה בהכנסתם של אזרחי מדינת ישראל ובצורך שלהם לבוא ולממן עלויות ארנונה. רוצים לשנות, רוצים לעשות שיטת מדידה אחידה? זה מצוין, תעשו אותה נטו-נטו. כאשר שיטת המדידה תהיה נטו-נטו, הרשויות המקומיות אולי תצטרכנה למצוא מקורות תקציביים נוספים, אבל תהיה שיטה אחידה באופן שלא יפגע בהוצאות רבות מאוד של דיור שישנן לאזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.

318 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.