אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מישהו כנראה באמת חושב שאנחנו חיים בעם של מטומטמים. חיים בעם של מטומטמים. מתרחשת בחוץ אינתיפאדה של עליות מחירים, מתרחשת קטסטרופה של עליות מחירים בדיור, בדלק, בעיות אחרי קורונה, אחרי מלחמות, אחרי הכול, ואנחנו פה כאילו באטמוספירה אחרת. הורידו חצי שקל בבלו, עוד 24 שעות עולים שוב מחירי הדלק, ואין כלום.
הרי לפני חודשיים, כשהעלו את זה, ואני חושב, יבגני, שהיית שם באותה ועדה, ביקשנו אז בקשה פשוטה: תודיעו שמעל 6 שקלים – כי אנחנו ידענו הרי שזה הולך להמשיך, הרי ידענו שהמלחמה לא הסתיימה וידענו שהמשבר פה לא מסתיים ושם לא מסתיים, ויש משבר עולמי, והכול. כולם ידעו; הרי זה לא היה משהו שהוא פתאום נחת עלינו. אמרנו: תודיעו שבמיסים – מעל 6 שקלים לא יהיו 50% על הבלו, יהיו 3 שקלים על הבלו, זהו. תגדירו את זה מראש, אל תיכנסו כל פעם לסרט הזה, ועוד פעם הודעות. אבל לא. שר האוצר, יש לו זמן. הכול בסדר, הכול סבבה. איך הוא אומר? הכול בסדר, הכול מצוין.
יש משבר דיור חריף במדינת ישראל. נכון, הוא לא התחיל בממשלה האחרונה, ו-12 שנה לא עשו כלום, ולא היה כלום. ונכון, וגם כשלפיד היה – הכול בסדר. אבל המשבר הוא בידיכם: הקרקעות שלכם, התכנון שלכם, הרגולציה שלכם. לשוק הפרטי יש השפעה ממש מינימלית בכלל על כל משבר הדיור. אז נכון, חוק המכר הוא חוק יפה. דרך אגב, זה חוק שהתחיל ביוזמת האופוזיציה, מי שזוכר. אבל, חבר'ה, תתעוררו. יש משבר, יש משבר בחוץ. מתעסקים פה, במה? בעליות מיסים. מחר מביאים עוד פעם עוד עליות מיסים, מוצדקות, לא מוצדקות – יש משבר, תתעוררו. ובאותו זמן יש לכם גם את כל הכלים להתמודד איתו, באותו זמן יש לכם עודפים. אני אגיד את זה פעם אחר פעם פה. אתם לא צריכים לעשות לא קיצוץ פלאט ולא להוריד לבתי החולים בשביל להוריד מיסים. אתם לא צריכים להוריד מאף אחד בשביל להודיע שאתם לא מעלים עוד מס על הדלק כי זה עוד הכנסה. די, תתעוררו. למה אתם ישנים? יש עם במדינה הזו. אתם חושב שכולם מטומטמים? כולם לא מבינים מה קורה? אף אחד לא יודע כמה המחירים האלה עולים לו בסוף החודש? אף אחד לא יודע כמה יעלה לו הדיור, כמה יעלה לו שכר הדירה, כמה יעלה לו הדלק, כמה תעלה לו חנות המכולת? אף אחד לא יודע?
והמדינה יושבת שבעה, וגובה עוד ועוד ועוד ועוד ועוד, וחושבים שכולם מטומטמים. אז יש לי חדשות ישנות בשבילכם. עם חכם ונבון, הגוי הגדול הזה. הוא לא מטומטם. ויכול להיות שאתם בכנסת תצליחו להישאר בעוד תרגיל, אבל העם ישלח אתכם הביתה להיסטוריה. תודה רבה.
409 מילים של יצחק פינדרוס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.