אדוני היושב-ראש, אדוני השר. אדוני היושב-ראש, תודה שוב שאפשרת לי. תודה. היום התבשרנו על לכתו בטרם עת של מודי בראון, שליגת האלופות – – –
היום התבשרנו על פטירתו בטרם עת של מודי בראון, שליגת האלופות בלעדיו כבר לא תהיה אותה חגיגה. שלשום היה קשה לשמוע אותו בשידור הקצר עם קול עייף וחלש – אותו מודי שהתרגלנו לשמוע תמיד שמח ואנרגטי – זה לא היה פשוט לשמוע אותו כך. לנו, הצופים, לראות את ליגת האלופות בלעדיך – זה כמו קבוצה שעולה בלי מאמן. אתה תחסר לנו, מודי. יהיה זכרו ברוך.
במעבר חד: אתמול השתתפתי עם חבריי ועוד המוני בית ישראל במצעד הדגלים – חגיגה עצומה של הדגל שלנו. ראש הממשלה בנט, שכבול בצורה משפילה בידי שותפיו הערבים לקואליציה, יצא אך ורק נגד השוליים היהודים. בזמן שהיו שם 70,000 יהודים שחגגו, היה חשוב לו לבקר את אותם שוליים, אבל מצעד הדגלים הסתיים בכך שמי שהיו עצורים אלו אותם ערבים שתקפו שוטרים, הרביצו לעיתונאי, שרפו אוטובוס, נעצרו על תקיפה, על התפרעויות. אבל ראש הממשלה שלנו – אותם הוא לא מגנה; הוא מגנה רק את היהודים ששרו. את אלה שתקפו והרביצו – מהם הוא מפחד. הוא מפחד מחבריו לקואליציה, רע"מ, שבזכותם הוא יושב על הכיסא הזה. זה פשוט לא להאמין שאתה צריך להוכיח שנאה לאחיך היהודים בשביל לרצות את אחיך החורגים. פשוט לא ייאמן לאן הוא הגיע.
בבוקר ברדיו אני שומע את אותה מנגינה, את יאיר לפיד. גם הוא – מה שהיה חשוב לו, חשוב לו ביותר לגנות – זה את היהודים; שום מילה על התקיפות של אותם ערבים, על אותם אלו שתקפו שוטרים, הרביצו לעיתונאי, נעצרו. הם אלו שנעצרו, אבל ראש הממשלה וראש הממשלה החליפי – דממה. עליהם הם לא מסוגלים, כי הם שבויים. הם שבויים בידי אותם אלה שגורמים לכך שהם ישבו על כיסא ראש-הממשלה וראש-הממשלה החליפי. פשוט ביזיון.
288 מילים של אופיר כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.