אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בראש ובראשונה אני רוצה להודות לשוטרי משטרת ישראל, שעשו עבודת קודש, עבודה קשה ומאומצת. היו פורעים גם ביום ירושלים, אבל כמובן שהתקשורת מטשטשת גם את זה. שרפו אוטובוסים במזרח ירושלים. אבל באמת שאפו גדול למשטרת ישראל על המאמצים שהיא עושה שם. זה באמת פשוט בלתי ייאמן.
רבותיי, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לדבר על מר ליברמן. אתה מכיר אותו. קראתי שמר ליברמן שוקל לתמוך בחוק מוות למחבלים. אני רוצה לספר לציבור שמי שהגיש את החוק הזה לפני כמה שנים זה ליברמן. אני הייתי יושב-ראש הקואליציה. הם עמדו על כך, חבר הכנסת גפני, שאנחנו נביא את החוק להצבעה, הוא איים להפיל את הממשלה, ולא העלינו את החוק. לפני שלושה חודשים העליתי את החוק. לא חשבתי שצריך להעביר אותו. אמרתי לליברמן, אני רוצה לראות מה תעשה, הרי אתה צבוע. ליברמן וסובה וכל החברים הצביעו נגד החוק. איך הוא אמר, הצבוע הזה? אין נאמנות, אין אזרחות; הוא עצמו, לפני כמה חודשים, שלושה חודשים, הצביע נגד החוק. אבל היום ריח הבחירות באפו, אז מכפישים. אם חוץ מהחרדים אפשר גם להכפיש את הערבים, למה לא? הרי מזה אנחנו מתפרנסים. פעם זה היה או חרדים או ערבים: התחלנו עם הערבים, גמרנו, עברנו לחרדים. עכשיו, אם אפשר גם זה וגם זה, מה שנקרא וגם מזה אל תנח ידך, למה לא?
והיום הוא הגדיל לעשות. הוא אומר: כוללים זה לא לימוד תורה, זה לימוד של בטלה. ליברמן, ממתי אתה יודע מה זה תורה? אתה עלית ממולדובה חסר כול. מי קלט אותך פה בארץ? חרדים. אז מה עשית להם? אמרת: נזרוק אותם למזבלה. זה הסגנון שלך, כפיות הטובה שלך. הרי מי קלט אתכם בארץ? ההורים שלי, החרדים, מר גפני, וגם ההורים שלו, שהיו פה. היום אתה רוצה לתת להם וולה? למה מי אתה? אתה מבין את הצביעות שלך? מה אתה יודע? הם שותים קפה ומדברים פוליטיקה. מר ליברמן, אני רוצה להזכיר לך: לא היה כמעט אדמו"ר בארץ שלא הלכת אליו, ליקקת לו. לא היה טיש שלא השתתפת וגפילטע פיש שלא אכלת שם. פתאום החרדים הופכים להיות מבחינתך – –
– – אויבי האומה. למה? בגלל שהאלקטורט שאתה מחפש, כנראה הוא לא מכיר את החרדים, ואם אתה יכול להרעיל אותם ולהרעיל בארות, למה לא? אז לכן אתה מכוון לשם. תראה לאיזה שפל אתה מגיע. תתבייש לך.
359 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.